פר"ק 51651-12-11

תקציר

פסק הדין דן במקרה של התנהלות עסקית במרמה ושימוש בלתי הוגן בנכסי החברה. החברה המדוברת, שפעלה בתחום מכונות הבנייה והגבס, הורתה על פירוק לאחר שלא שילמה חוב מהותי לנושה. הנושה העיקרי זכה בתביעה נגד החברה בשנת 2009 בנוגע לתביעה משנת 2002. מפרק החברה, שייצג את הנושה, ביקש להטיל על המשיב, מנהל ובעל מניות בחברה, אחריות אישית לחובות החברה, בטענה כי העביר במרמה את נכסי החברה ופעילותה לחברה אחרת, סטארט-גאן, שהייתה בבעלות אביו של המשיב. לחילופין, ביקש המפרק לחייב את המשיב לשלם כספים לחברה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המשיב אכן ניהל עסקי מרמה ועשה שימוש בלתי הוגן בנכסי החברה. התברר כי לאחר ששותפו עזב את החברה בשנת 2005, המשיב המשיך את פעילות החברה והעביר אותה לסטארט-גאן בשנת 2007. בית המשפט מצא חשד כי אביו של המשיב, למרות היותו הבעלים הרשמי של סטארט-אקדח, לא העיד, וטענות המשיב כי הוא רק מנהל שם לא היו משכנעות. בית המשפט גם הטיל ספק בכך שהמשיב לא המציא תיעוד חשבונאי קריטי, ובפרט את כרטיס הנהלת החשבונות, שלטענת המשיב נגנב במהלך פריצה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלות המשיב נופלת בגדר הוראות סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, המאפשרים אחריות אישית בגין התנהלות עסקית במרמה ושימוש בלתי הוגן בנכסי החברה. השופט מצא כי המשיבה לא פעלה בתום לב וניסתה להתחמק מתשלום חובות החברה באמצעות העברת פעילותה ונכסיה לסטארט-גאן. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה למשיבה לשלם 308,220 ₪, אשר היוו את היתרון הכלכלי שהפיקה סטארט-גאן מהעסקה, לצד הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויב המשיב בכיסוי הוצאות המפרק והיו"ר, בסך 20,000 ₪. השופט הדגיש כי המשיב הביא על עצמו בכך ששיבוש הליכי פירוק ולא המציא מסמכים חיוניים. למשיב ניתנה הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.