בג"צ 1019/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה של הרגע האחרון לעכב את הריסתם של תשעה מבני קבע במאחז עמונה הבלתי מורשה הסמוך לעפרה בגדה המערבית. החלטת הרוב מבטלת את צו הביניים המונע את ההריסה, וקובעת כי לעותרים היה די והותר לאורך השנים לקיים את החוק ואין להתערב בהכנות הנרחבות להריסה. המבנים נבנו באופן בלתי חוקי על קרקע פרטית ללא היתרים והחלטת המדינה להרוס אותם מוצדקת, נוכח הפרות חוזרות ונשנות והתעלמות מצווים קודמים. דעת הרוב מדגישה את תפקידה של הרשות המבצעת בקביעת מדיניות אכיפת החוק ואמצעיה, ואל לו לבית המשפט להתערב אלא אם נפל פגם, מה שאין כן כאן. יתר על כן, החשש מפני אלימות אפשרית במהלך ההריסה מובן, אך אינו יכול להצדיק התעלמות מהחוק. מעשיהם הבלתי חוקיים של העותרים והאיום באלימות אינם נותנים לגיטימציה לגישה מקילה. השופט רובינשטיין חולק על כך, וסבור כי יש מקום להארכה קצרה של צו המניעה כדי לבחון הצעה שתמנע עימותים אלימים ותשיג את התוצאה הרצויה. עם זאת, הוא מכיר גם באיחור של העותרים ובעמימות סביב ההצעה. יש לקיים את החוק, והחלטת הרוב לדחות את העתירה היא תזכורת לכך שיש חוק אחד לכולם, גם לנוכח סכסוך פוטנציאלי.