רע"פ 2092/10

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור שהגיש נאשם שהודה בעבר, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של היעדרות משירות צבאי ללא היתר בהיקף של 4,250 ימים (כ-12 שנים). הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו בטענה שהיא ניתנה מבלי שהבין את המשמעויות, תחת לחץ כבד ומבלי להאמין באמיתותה, בטענה לחפותו. עוד טענה ההגנה כי הסנגור הקודם התרשל בכך שלא סיפק עורך דין דובר רוסית או מתורגמן, וכי בית המשפט לא התחשב בנסיבות העבירה ובמצבו האישי של הנאשם. עם זאת, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור וקבע כי הנאשם הבין את השלכות הודאתו וכי גרסת הסנגור הקודם לאירועים אמינה יותר. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שנדחתה בנימוק שהבקשה לא עוררה שאלות משפטיות בעלות חשיבות או קושי, וכי קביעותיו של בית המשפט הצבאי לערעורים התבססו על הערכות מהימנות ומסקנות עובדתיות שבית משפט גבוה זה לא יכול היה להתערב בהן. יתר על כן, העונש שנגזר נחשב הולם ומוסכם בהסדר הטיעון. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.