עת"מ 53596-09-20

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את החלטת עיריית חיפה לשנות את מדיניותה בנוגע להארכות חכירה בשטח המוחזר של נמל חיפה, או לחילופין להורות כי ההחלטה לא תחול על רכושם. ההחלטה משנת 2019 ביטלה את המדיניות המאפשרת לבעלי נכסים להאריך את חוזי השכירות שלהם, שהייתה בתוקף מאז 2014. העותרים טענו כי הסתמכו על המדיניות הישנה למימון שיפוצים וכי ההחלטה החדשה התקבלה באופן בלתי סביר, ללא תקופת מעבר וללא שימוע ראוי. עוד טענו כי השימוע שנערך לאחר ההחלטה לא היה מספק. המשיב ביקש לדחות את העתירה, בטענה כי לעותרים אין זכויות קנויות בנכס וכי ההחלטה סבירה שכן מדובר בנכסים עירוניים שניתן להשתמש בהם טוב יותר לצרכי ציבור. השופטת הסכימה עם המשיב וקבעה כי העירייה יכולה לשנות את מדיניותה ביחס לנכסיה מבלי לקבוע תקופת מעבר, שכן לעותרים לא היו זכויות מוקנות וההחלטה סבירה. כמו כן, השופט קבע כי הליך השימוע שניהלה העירייה היה מספק. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.