ע"א 7193/13

תקציר

הערעור מתקבל, כאשר בית המשפט מוצא פגם בדחיית תביעה בגין אי הפקדת ערבות בתוך פרק זמן של 30 יום. על פי חוק הפרשנות, תקופת 30 הימים החלה ביום 17.6.2013 והייתה אמורה להסתיים ביום 16.7.2013, אך תקופת הפגרה לא נלקחה בחשבון בחישוב זה בשל תקנה 529. תקנה זו פוטרת את ספירת ימי הפגרה לפעולות מסוימות הקשורות לבית המשפט, אלא אם כן הוראה מפורשת קובעת אחרת. בית המשפט ציטט תקדים, פרשת לב-טוב, כדי לחזק פרשנות זו וטען כי נוסח ההחלטה היה צריך לנסח האם ימי הפגרה נספרים. פסק הדין היה אפוא מוקדם מדי, שכן טרם חלף המועד האחרון, מה שמצדיק את קבלת הערעור. בית המשפט התייחס גם לטיבה של הערבות, וקבע כי פעולות כמו הפקדת ערבות כרוכות בהליכים משפטיים, ובכך מבדיל אותן מהתחייבויות פרטיות. באשר לתנאי הערבות, שקל בית המשפט את מצבם הכלכלי של המערערים, וציין את אחזקותיהם הכספיות המשמעותיות, אשר סתרו טענות לקשיים כלכליים. עם זאת, סכום הערבות הראשוני בסך 500 אלף שקל הוגדר כמוגזם, והוא הופחת ל-150 אלף שקל. פסק הדין הדוחה את התביעה בוטל, התיק הועבר להמשך הליכים בבית משפט קמא, והמשיבים חויבו בהוצאות המערערים בסך 30,000 ₪.