LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עמ"נ 31064-11-24

פסק-דין מנהלי ירושלים

📋
מספר הליך31064-11-24
📂
סוג הליךעמ"נ
📅
תאריך28 בינואר 2025
🏛️
בית משפטמנהלי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםואח' נ' שר הפנים ואח'
👨‍⚖️
שופטיםרם וינוגרד

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעמ"נ 31064-11-24 **פלונית ואח' נ' שר הפנים ואח'**, כפי שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא רם וינוגרד בבית המשפט המחוזי בירושלים: ### 1. הרקע המשפטי והעובדתי פסק הדין עוסק בערעור על החלטת הוועדה הבין-משרדית לבקשות הומניטריות, שסירבה לאשר העסקת עובדת זרה כמטפלת סיעודית עבור קטינה בעלת נכות מורכבת. המוקד המשפטי הוא **סעיף 3א(ב1)(1) לחוק הכניסה לישראל**, הקובע "תקופת אכשרה" של 90 ימים לכל היותר מסיום ההעסקה החוקית האחרונה של העובד, לצורך הגשת בקשה להארכת רישיון. במקרה זה, הוגשה הבקשה לאחר 1,255 ימים. ### 2. עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין #### א. תחום שיקול הדעת המנהלי ו"חריג שבחריג" בית המשפט נדרש לאיזון בין התכלית הסוציאלית של מתן טיפול סיעודי למטופלים מורכבים לבין התכלית האסדרתית (רגולטורית) של אכיפת דיני ההגירה. * **חדשנות משפטית:** בית המשפט מחדד את הלכת בר"מ 6612/19, וקובע כי הסטייה מתקופת ה-90 ימים היא "חריג מהחריג". לכן, נטל ההוכחה מוטל באופן מלא על המבקש (המטופל). * **דרישת הייחודיות:** על המבקש לא רק להוכיח כי הוא זקוק לטיפול סיעודי (שכן רבים זכאים לכך), אלא עליו להצביע על **"נסיבות ייחודיות"** המבדילות אותו משאר האוכלוסייה הסיעודית – כגון מיומנות רפואית נדירה או צורך בטיפול ספציפי שרק העובד המבוקש יכול לספק. #### ב. נטל הראיה וההנמקה המנהלית בית המשפט מביע עמדה עקרונית נגד הגישה המרחיבה (שבאה לידי ביטוי בפסיקות קודמות של שופטים אחרים) לפיה על הוועדה לנמק בהרחבה את דחיית הבקשה ולבחון טענות שלא הועלו על ידי המבקשים. * **הלכה מנחה:** השופט וינוגרד קובע כי דרישה להנמקה מפורטת מראש של הוועדה בכל מקרה ומקרה מרוקנת מתוכן את נוהלי רשות האוכלוסין והופכת את נטל ההוכחה. * **מניעת התדיינות סרק:** בית המשפט מדגיש כי בהיעדר טענות קונקרטיות וספציפיות מצד המבקשים המצביעות על "צורך ייחודי", אין על הרשות חובה לקיים דיון מפורט או להצדיק את דחייתה מעבר לאמות המידה הקבועות בנוהל. #### ג. האיחור כעילה עצמאית לדחייה בית המשפט קובע מסמרות לעניין משך האיחור: * איחור של שנים (מעל שלוש שנים, כפי שנקבע בבר"מ 5607/20) מהווה **"איחור ממושך ומשמעותי"** המצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה על הסף, ללא צורך בהתעמקות יתרה בנסיבות האישיות, אלא אם הוכח קיומו של צורך ייחודי קיצוני. ### 3. סיכום המשמעות האופרטיבית פסק הדין מהווה נדבך חשוב בהידוק הביקורת השיפוטית על בקשות להעסקת עובדים זרים סיעודיים לאחר תקופה ארוכה של שהייה לא חוקית. ה"חדשנות" המרכזית כאן היא הצבת **"רף סף גבוה"** למטופלים: 1. **חובה אקטיבית:** על המטופל המגיש בקשה באיחור לפרט מדוע לא הצליח למצוא עובד אחר, אילו מאמצים נעשו, ומה הייחודיות בטיפול הנדרש. 2. **נטל השכנוע:** אין די בהצגת נכות גבוהה (גם בשיעור 235%) כדי להצדיק חריגה מהחוק; יש להוכיח "ייחודיות בטיפול". 3. **גישה מצמצמת להתערבות:** בית המשפט מבקש למנוע מצב בו פנייה לוועדה הופכת למנגנון המאפשר "הכשרת" שהייה בלתי חוקית של עובדים זרים ללא הצדקה עובדתית מבוססת. פסק הדין מחזק את סמכותן של רשויות ההגירה לפעול על פי אמות מידה נוקשות, תוך הגבלת מרחב הדיון המשפטי למקרים בהם המבקשים הרימו את נטל השכנוע בדבר נסיבות יוצאות דופן וחריגות בלבד.

חקיקה מקושרת

חוק הכניסה לישראלתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)

עמ"נ 31064-11-24 ואח' נ' שר הפנים ואח', מנהלי (28.1.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית