ער"מ 21318-03-10

תקציר

פסק הדין דן בדרישות לתביעת פטור מתשלום אגרת בית משפט בישראל, תוך התמקדות בשני קריטריונים עיקריים: אי יכולת לשלם וקיומה של עילה לכאורה. לגבי הקריטריון הראשון, השופט מסביר כי נקודת המוצא היא שלמבקש אין יכולת כלכלית לשלם, ואין לחייב אותו ללוות כספים מקרובי משפחה או צדדים שלישיים כדי לכסות את שכר הטרחה אלא אם כן יש הוכחה שיש לו את האמצעים לעשות זאת. השופט מדגיש כי כוונת תיקון החקיקה ביטלה את החובה לפרט רכוש מצדדים שלישיים, אלא אם כן קיימות ראיות לכאורה להחזקתם בנכסי המבקש. במקרה זה, המבקשת, חברה, פנתה לבעלי מניותיה בבקשה לקבל את שכר הטרחה אך סורבה. השופט קובע כי די במאמץ זה והחברה אינה נדרשת למסור פרטים כספיים של בעלי המניות. באשר לקריטריון השני, השופטת מסכימה עם המבקש כי קיימת עילת תביעה, לרבות הסכום הנתבע, שאינה דמיונית או בלתי מבוססת. לפיכך, הבקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט, שעומדת על למעלה מ-2 מיליון שקל, מתקבלת בחלקה. המבקש נדרש לשלם 50,000 ₪ בתשלומים חודשיים, כאשר את יתרת שכר הטרחה ניתן לנכות מהזכיות הפוטנציאליות של המבקש מהתיק, אשר יועברו לקופת בית המשפט. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ואין צו להוצאות.