דנג"צ 2197/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגישו מגדלי אווזים נגד פסיקת בית המשפט העליון שאסרה על פיטום אווזים לייצור כבד אווז. פסק הדין הראשוני, שניתן בפרשת "נח", קבע כי המנהג אינו חוקי בשל הסבל שנגרם לאווזים, וקבע תקופת השעיה עד מרץ 2005 לצורך גיבוש תקנות חלופיות. כאשר חלף מועד זה ללא חלופה בת קיימא, עתרו ארגוני זכויות בעלי חיים לאכיפת האיסור. בינתיים הוציא משרד החקלאות הנחיה האוסרת על המשך פיטום האווזים, עם תקופת מעבר הדרגתית עד אפריל 2006. החקלאים עתרו נגד הנחיה זו, אך בית המשפט העליון דחה את עתירתם ואישר את החובה הבלתי מסויגת לקיים את הפסיקה הקודמת. בית המשפט גם הורה למדינה ולחקלאים לשלם הוצאות משפט לארגוני זכויות בעלי החיים. פסק הדין הנוכחי, שהחקלאים עותרים לדיון נוסף, אינו מציג פסיקות חדשות ואינו מצדיק דיון נוסף. היא מדגישה כי פסק הדין הקודם, שלא מצא חלופה תקפה לשיטות הפיטום האסורות, לא הותיר ברירה אלא לקיים את האיסור. פסק הדין חוזר על הבדיקה המקצועית והעובדתית שערך משרד החקלאות, ומאשר את דחיית טענות החקלאים. היא מדגישה כי האיזון בין זכויות האדם לזכויות בעלי החיים זכה להתייחסות הולמת בפרשת נח, והיעדר חלופה בת קיימא נותן תוקף לאיסור. זאת ועוד, בית המשפט אינו רואה צורך בדיון נוסף בנושא, מה גם שאין בו השלכות רחבות יותר מעבר לאינטרס הספציפי של העותרים. משכך, העתירה לדיון נוסף נדחית, ופסק הדין הקודם עומד בעינו.