ת"א 38321-02-26

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 38321-02-26** **מבוא** החלטה זו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט הבכיר יעקב שפסר) ביום 1 במרץ 2026, במסגרת תביעה שהגיש הרצל חגיגי (להלן: "המבקש") נגד מספר בעלי תפקידים, לרבות נאמן, יועצים משפטיים, לשכת עורכי הדין ועיזבון של חייב שנפטר. ההחלטה עוסקת בסילוק על הסף של התביעה, תוך התייחסות לבקשה לצו מניעה זמני שנדחתה קודם לכן, ולדרישת אישור בית המשפט להגשת תביעות מסוימות. **היבטים משפטיים מרכזיים וחידושים** 1. **דחיית בקשה חוזרת לצו מניעה זמני:** בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני, תוך ציון כי בקשה דומה כבר נדחתה על ידי השופטת צביה פפקין בתיק פש"ר אחר. בית המשפט מדגיש כי מקום שבקשה הוכרעה, אין מקום לדון בה פעם נוספת, וכל השגה צריכה להיעשות בדרך של ערעור או הליך מתאים אחר, ולא באמצעות הגשת בקשות חוזרות. עיקרון זה מבטא את הצורך בסופיות הדיון ובמניעת התשה משפטית. 2. **דרישת אישור בית המשפט להגשת תביעה נגד בעל תפקיד:** זהו הליבה המשפטית של ההחלטה. בית המשפט קובע כי הגשת תביעה אישית נגד נאמן (או בעל תפקיד אחר שמונה על ידי בית המשפט) במסגרת הליך פשיטת רגל, טעונה קבלת רשות מפורשת מבית המשפט הממנה. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט מבסס את קביעתו על הלכה פסוקה, תוך הפניה לפסיקות דומות (רע"א 380/14 יעקב כהן, עו"ד נ' איתן ארז, עו"ד; ת"א 1625/08 דוד אביטל, מנהל מיוחד נ' זכאים מנסור). הדבר נועד להגן על בעלי התפקידים מפני תביעות סרק, ולאפשר להם למלא את תפקידם ביעילות ללא חשש מתמיד מהגשת תביעות אישיות. * **חוק פשיטת הרגל:** בית המשפט מזכיר כי אף הגשת תביעה כנגד חייב (גם אם נפטר) במסגרת הליך פשיטת רגל, טעונה קבלת אישור של בית משפט של פשיטת רגל (סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל). 3. **אי-תחולת חוק חדלות פירעון החדש:** המבקש הפנה לסעיף 54 לחוק חדלות פירעון, תשע"ח-2018. בית המשפט קובע כי הוראה זו אינה חלה בענייננו, מכיוון שתיק פשיטת הרגל של החייב נפתח **לפני** כניסת החוק לתוקף. זהו היבט קריטי של תחולת חוקים ודין דברים (intertemporal law). למרות זאת, בית המשפט מוסיף הערה חשובה: גם אם החוק היה חל, אין בו כדי לייתר את הצורך בקבלת אישור בית המשפט להגשת תביעה כנגד בעל תפקיד. בכך, הוא מבליט את העיקרון המהותי שעומד מאחורי הדרישה לאישור, שהוא שמירה על תקינות ההליך השיפוטי והגנה על בעלי התפקידים. 4. **הבחנה בין סוגי תביעות:** בית המשפט מבחין בין התביעה הנוכחית לבין החלטה אחרת של בית משפט של פש"ר (מיום 21.6.22) אליה הפנה המבקש. ההחלטה האחרת התייחסה להגשת תביעה נגד צד "סולבנטי" (שאינו חלק מהליך פשיטת הרגל באופן ישיר) ולא נגד הנאמן. הבחנה זו מדגישה את הרציונל השונה מאחורי הגבלת הגשת תביעות נגד בעלי תפקידים בהליך פשיטת הרגל, לעומת תביעות נגד צדדים חיצוניים. 5. **סילוק על הסף:** לאור האמור, ובפרט העובדה שהמבקש לא הציג אישור של בית משפט של פשיטת רגל להגשת התביעה נגד הנאמן, בית המשפט מורה על סילוק התביעה על הסף. סילוק על הסף הוא צעד חמור, המביא לסיום ההליך מבלי לדון לגופו, ובמקרה זה הוא מבוסס על כשל פרוצדורלי מהותי. 6. **הוצאות:** בית המשפט נוהג "לפנים משורת הדין" ואינו מטיל הוצאות בשלב זה. עם זאת, הוא מבהיר כי אם יוגשו בקשות נוספות ללא האישורים הנדרשים, הוא ישקול חיוב בהוצאות. זוהי אזהרה למבקש מפני המשך הגשת הליכים ללא צורך או אישור. **סיכום** החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של קבלת אישור מבית המשפט הממנה בטרם הגשת תביעה אישית נגד בעלי תפקידים שמונו בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל או פירוק). הדבר נועד להגן על תקינות ההליך, למנוע תביעות חסרות בסיס, ולאפשר לבעלי התפקידים לבצע את משימותיהם כנדרש. ההחלטה מציגה את ההלכה הפסוקה בנושא, ומבהירה את תחולת החוקים הרלוונטיים. ההחלטה אף מוכיחה שבית המשפט נוקט בגישה מחמירה כלפי מי שמגיש בקשות חוזרות או תביעות ללא ההיתרים הנדרשים, תוך שימוש בכלי של סילוק על הסף.