ע"א 27942-09-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, ומחזיר את שמיעת התביעה. השופטת נוקטת משנה זהירות בבוחנת את הבקשה לסעד חריג של דחייה על הסף, השמור למצבים הקיצוניים ביותר. בית משפט קמא אמנם לא מצא לנכון בבקשת המערער לבטל את פסק הדין כסעד חלופי, אך בערעור עולות שתי טענות מהותיות שלא נבחנו לגופן. ראשית, הסכם הפשרה כולל סעיף המאפשר תביעת השבה עצמאית, שבית המשפט קמא נמנע מלפרש או לדון בה. שנית, כספי המעביד, שלטענת המערערת הועברו שלא כדין, אינם יכולים להיות חלק מהסכם הפשרה. הימנעותו של בית משפט קמא מלבחון סוגיות אלה, כמו גם זכותה של המערערת לשימוע בטרם דחיית התביעה, מהווה פגיעה בזכויותיה. התיק מוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיכריע בתובענה, יפרש את הסכם הפשרה וידון בשאלת ההשבה והזכויות בקרנות. המשיבים מצווים לשאת בהוצאותיו של המערער, ויש להשיב את הערבות שהופקדה על ידי המערערת.