ת"ק 39824-01-14

תקציר

התובעים, שכניה של הנתבעת, טענו כי האחרונה לא החזירה הלוואות שהעמידו לה: 5,000 ₪ מהתובעת 1 ו-2,000 ₪ מהתובעת 2. בעוד שתובעת 2 אישרה בסופו של דבר כי הנתבע החזיר לה את כספה ולכן אין לה כל טענה, הרי שבהלוואה בסך 5,000 ₪ של התובעת 1 לא היו ראיות מספיקות לכך שניתנה לנתבעת, או לאי החזרתה של האחרונה. אכן, התביעה נעדרה פרטים, לרבות מועד מתן ההלוואה, ולא ניתן היה לספק כל אסמכתא על ידי התובע 1 – למרות שמדובר לכאורה בסכום לא טריוויאלי שהתקבל מקצבה. למרות שגם טענת ההגנה של הנתבעת הייתה מבלבלת, והיא העלתה מספר טענות כנגד התובעת 1 שלא הוזכרו בכתב ההגנה שלה, גם טענתה כי החזירה את הכסף בתשלומים לא הוכחה. השופטת ציינה כי בהקשר של התביעות הקטנות, נטל ההוכחה נותר על התובעים, ומאחר שגרסותיהם לאירועים היו קשורות, יש לדחות את התביעה – מה גם שהיא לא הוסרה במקומות אחרים. בסופו של דבר, התביעה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.