בש"פ 5295/13

תקציר

ההחלטה מתייחסת לשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחזיק את המערערים, סמיון וליאור, עד תום ההליכים המשפטיים בגין מספר עבירות מין חמורות שבוצעו בשני קטינים. העבירות כוללות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה ואספקת משקאות לקטינות. הערעורים מערערים על קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ראיות לכאורה ועל דחיית חלופות מעצר. לאחר שבחן את חומר הראיות, אישר בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ראיות לכאורה נגד שני המערערים, ומצא כי טענותיהם בדבר הסכמת הקורבנות אינן משכנעות. עם זאת, בית המשפט העליון הורה על בחינה מחדש של האפשרות לחלופות מעצר, בהתחשב בגילם הצעיר של המערערים וברישומם הפלילי הנקי, והותיר את ההחלטה הסופית לבית המשפט המחוזי. בתסקיר זה, שייערך על ידי שירות המבחן, יש להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמערערים ואת ההשפעה הפוטנציאלית של שחרורם על הקורבנות. בית המשפט הדגיש את הסיכונים הטמונים במקרי אונס של לחץ נפשי על הקורבנות ואת תחושת ההגנה עליהן. הערעורים התקבלו אפוא באופן חלקי, והמערערים רשאים להציע חלופות קונקרטיות עד לקבלת תסקיר שירות המבחן, הצפוי עד ליום 18 באוגוסט.