רע"א 1625/17

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט בקשת רשות ערעור בתביעת רשלנות רפואית, והדגיש כי הסוגיה העומדת על הפרק מוגבלת לרלוונטיות של מסמכים במקרה ספציפי ולא מציבה שאלה רחבה יותר בעלת חשיבות ציבורית או כללית. המבקש ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קבע את הרלוונטיות של מסמכים הנוגעים להליכים כירורגיים. ההחלטה בחנה את גבולותיה של תקנה 119 לעניין החיסיון והרלוונטיות, ואישרה כי לבית המשפט סמכות לעיין במסמכים כדי להכריע בטענות לסודיות או לאינטרסים מתחרים כמו פרטיות. בית המשפט המחוזי יישם נכונה עקרונות משפטיים מבוססים בנוגע לגילוי מסמכים, וציין כי המסמכים המבוקשים הנוגעים לניתוחים שביצע המשיב בעשור האחרון אינם רלוונטיים לטענותיו הספציפיות של המבקש בדבר רשלנות רפואית והטעיה. בית המשפט דחה את הרעיון של "מסע דיג" מכיוון שהמסמכים לא נגעו ישירות לניתוח הכרוך בתביעה. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בכך שאיתור המסמכים המבוקשים יטיל נטל בלתי סביר על המשיב, שכן המצאת מסמכים כאלה תדרוש מאמץ רב מעבר להפקתם בפעולה פשוטה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות בשל היעדר בקשת תגובה נדרשת.