ת"א 1122/07

תקציר

הנתבעים ביקשו עיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 5.1.2008, הנוגעת לפסיקת הוצאות בתביעה. המבקשים טענו כי היה על בית המשפט לפסוק הוצאות משמעותיות ואף מופתיות בשל מחדלי התובע שגרמו לאי נוחות. עם זאת, השופט דחה את הבקשה וקבע כי ההחלטה לעכב את פסיקת ההוצאות עד תום ההליך אינה שרירותית. לדברי השופט, פעמים רבות עדיף לשקול את שאלת ההוצאות בסיומו של ההליך כולו. השופטים אמנם הכירו בכך שיש נסיבות שבהן נדרשת החלטת ביניים על ההוצאות, אך הדגישו כי לא מדובר במקרה כזה. השופטת התייחסה גם להתייחסות המבקשים לתקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, והסבירה כי התקנה נוגעת ספציפית לסעד זמני ואין משמעותה כי לא ניתן לעיין בהחלטות. הם הבהירו כי הסמכות לעיין בהחלטות שמורה לנסיבות חריגות, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק שינוי בהחלטה המקורית. השופט הדגיש כי הליך העיון החוזר אינו מהווה תחליף להליכי ערעור ונועד רק לתקן טעויות משמעותיות. מאחר שלא נמצאה טעות כזו בהחלטה הראשונית, אישר השופט את ההחלטה מיום 5.1.2008 וקבע כי אין בסיס לפסיקת הוצאות למי מהצדדים, נוכח אופייה המורכב של התביעה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים המעורבים.