הפ"ב 23508-06-13

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים כפי שעולים מתוך הטקסט שסופק: **הנושא המשפטי המרכזי:** ההחלטה עוסקת בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, ובמקביל, בבקשה לסילוק תובענה על הסף. שורש המחלוקת נעוץ בסכסוך בין נאמני הקדש לבין קבוצת מתפללים בנוגע לשימוש בבית כנסת, אשר הובא להכרעת בוררים. פסק הדין המדובר אישר החלטת בוררים. **העקרונות המשפטיים והחידושים העולים מההחלטה:** 1. **הליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (העדר הגנה):** * **תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:** בית המשפט מזכיר את המסגרת הנורמטיבית להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הקובעת כי יש להגיש בקשה זו תוך 30 יום מיום שהומצאה ההחלטה למבקש. * **שני סוגי שיקולים:** ההחלטה מדגישה את שני סוגי השיקולים שבית המשפט שוקל בבחינת בקשה כאמור: * **הסיבה למחדל של המבקש:** מדוע לא הגיש את הגנתו או תגובתו במועד. * **סיכויי ההצלחה של טענות המבקש:** האם יש סיכוי שטענותיו יתקבלו אם יתאפשר לו להעלותן. * **משקל יחסי של השיקולים:** הפסיקה המצוטטת (רע"א 4163/13 בלאגנאק) קובעת כי שאלת סיכויי ההצלחה נושאת משקל רב יותר מההצדקה למחדל. עם זאת, במקרים של התעלמות או זלזול בהליך, ניתן לדחות בקשה לביטול אף אם יש סיכוי לכאורה לטענות המבקש. * **חידוש/הבחנה ביישום:** בית המשפט עושה הבחנה חשובה ביישום העקרון הכללי. במקרה הרגיל, דחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה מובילה לפסק דין חלוט ללא שמיעת טענות המבקש. אולם, בענייננו, בקשת ביטול נוספת של משיב 1 (אחיו של משיב 9) עדיין תלויה ועומדת. לכן, דחיית בקשתו של משיב 9 אינה חוסמת לחלוטין את זכות הגישה לערכאות מבחינתו, שכן הוא "שותף" להליך המתקיים במסגרת בקשת אחיו. עקב כך, בית המשפט מוצא לנכון לתת משקל גבוה יותר לסיבת המחדל (שאינה קיימת במקרה זה). 2. **המצאה כדין וייפוי כוח:** * **המצאה לבא כוח:** נקבע כי ההמצאה לבא כוחו של משיב 1, אשר ייפה את כוחו לייצג את משיב 9 בהליך הבוררות, דינה כדין המצאה למשיב 9 עצמו. * **המצאה לפי כתובת שנקבעה על ידי בית המשפט:** בית המשפט אף קבע כי כתובת בא כוחו של משיב 1 תשמש כמען להמצאה עבור משיב 9, לאחר שמשיב 1 סירב למסור את כתובות שאר המשיבים. * **הידיעה בפועל:** בית המשפט מציין כי החל מיום 24.10.13, ידע משיב 9 על קיום פסק הדין (דרך המצאת הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט). האיחור הניכר בהגשת הבקשה (חודשיים וחצי לאחר מכן) ללא הצדקה סבירה, ובפרט לאחר שהשתתף בדיון ביזיון בית משפט, מהווה עילה לדחיית הבקשה. 3. **סמכות הבוררים והיקף ההחלטה:** * **שטר בוררות:** המבקשים טוענים כי שטר הבוררות הסמיך את הבוררים לדון בכל הסכסוכים הנוגעים לבית הכנסת, והם אינם כפופים לסדרי דין פורמליים. * **סמכות ליתן פסקי דין חלקיים וסעדים זמניים:** בית המשפט מקבל את טענת המבקשים כי הבוררים היו מוסמכים ליתן את ההחלטות שניתנו, לרבות פסקי דין חלקיים ופירושם. * **אישור סעד זמני:** טענת משיב 9 כי בית המשפט אינו יכול לאשר החלטה שהיא סעד זמני ולא פסק בורר, נדחית. בית המשפט מבהיר כי הבקשה לאישור החלטת הבוררים הוגשה מכוח סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, התשכ"ה-1965, לאישור סעד זמני, ולא כבקשה לאישור פסק בוררות קבוע. זוהי הבהרה חשובה לגבי אופן הגשת בקשות לאכיפת החלטות בוררים, במיוחד כאשר מדובר בסעדים זמניים. * **סעיף 23 לחוק הבוררות:** בית המשפט מזכיר כי הוא מוסמך לאשר החלטת בוררים גם כפסק ביניים, מכוח סעיף 23 לחוק הבוררות, מה שהופך את הטענה בדבר אופי ההחלטה (זמנית לעומת פסק סופי) למיותרת בהקשר זה. 4. **שימוש לרעה בהליכי בית משפט:** * בית המשפט סבור כי הבקשה הוגשה כניסיון "למקצה שיפורים" לבקשת הביטול הראשונה של אחיו, משיב 1, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, מה שמעלה חשש לשימוש לרעה בהליכי בית משפט. ההיגיון מאחורי הטענה הוא שאם בקשת הביטול של משיב 1 (שהייתה תלויה ועומדת) הייתה מתקבלת, היא הייתה חלה גם על משיב 9. הגשת בקשה נפרדת, באיחור ניכר, לאחר שהובהר הדבר, מעידה על חוסר תום לב. 5. **הוצאות:** * בית המשפט מטיל הוצאות על משיב 9 בגין הגשת הבקשה, בסך 3,000 ₪, תוך התחשבות בעובדה שבקשת הביטול הראשונה של משיב 1 עדיין תלויה ועומדת. **סיכום ומשמעות ההחלטה:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של עמידה בלוחות זמנים ובהליכים הפרוצדורליים, גם בהליך של ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. בית המשפט מיישם את הכללים המקובלים, אך עושה זאת תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה, ובפרט את העובדה שההליך העיקרי (בקשת הביטול של משיב 1) עדיין מתקיים. כמו כן, ההחלטה מבהירה את סמכות הבוררים ואת דרכי אישור החלטותיהם, לרבות סעדים זמניים, בפני בית המשפט. הרציונל של דחיית הבקשה נובע בעיקר מהאיחור הניכר ללא הצדקה, החשש לשימוש לרעה בהליכים, והעובדה שההגנה העיקרית של משיב 9 עדיין נשמעת דרך הליך אחר.