תו"ב 53148-09-11

תקציר

פסק הדין דן ביישומה של דוקטרינת "ההגנה מפני הצדק" במקרה בו הוגשו כתבי אישום נגד שתי עמותות, אגודת אל-ח'יר ואל-עטאא ואגודת אל-ביר ואל-אחסן, בגין בנייה ושימוש בקרקע ללא היתר. הנאשמים טענו כי יש לבטל את כתב האישום בשל השיהוי בהגשת כתבי האישום והטעמים הזרים העומדים מאחוריו, בטענה לאכיפה בררנית ולאפליה בהעמדה לדין פלילי. עם זאת, השופט קבע כי לא היה שיהוי מהותי או התנהגות בלתי הולמת מצד התביעה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום מכוח דוקטרינת ההגנה מפני צדק. השופט הדגיש כי עבירות הנאשמים נמשכות וכי התביעה לא פעלה באופן בלתי סביר או בלתי הוגן במילוי חובתה לאכוף את החוק. כמו כן, השופט לא מצא ראיות לאכיפה בררנית או שיקולים זרים בהגשת כתבי האישום, והדגיש את החשיבות הציבורית הגבוהה של אכיפת חוקי התכנון והבנייה. השופט הגיע למסקנה כי ידיעתם והפרתם מרצון של הנאשמים את החוק גוברת על השיקולים העומדים מאחורי דוקטרינת ההגנה מפני הצדק, ולכן לא ניתן לבטל את כתב האישום. בעקבות זאת הורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.