ע"מ 40606-04-17

תקציר

המקרה שלפנינו עניינו בערעור על אי עמידתו של פקיד השומה (המשיב) במועד הסטטוטורי להערכת חבות המס של יצחק י. גליק בע"מ (המערערת). על פי סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה, לפקיד השומה יש שנה מיום הגשת ההשגה לקבוע את השומה בצו בכתב; אחרת, ההתנגדות תיחשב כמתקבלת. השאלה המכרעת היא האם המשיב הפעיל את סמכויותיו במסגרת הזמן שנקבעה. המשיב שלח למערערת מסמך המפרט את פרטי השומה באמצעות בא כוחו ביום האחרון של התקופה הסטטוטורית, אך הוא לא הוכנס למחשב רשות המסים אלא מספר ימים לאחר המועד האחרון בשל נסיבות בלתי צפויות. בית המשפט מגיע למסקנה כי סמכותו של המשיב הופעלה כדין ובמסגרת הזמן הנקובה בסעיף 152(ג) לפקודה. תכליתה של מגבלת הזמן הסטטוטורית היא ליצור ודאות לנישום, וזאת הושגה כאשר המערערת ובא כוחה קיבלו את פרטי השומה לפני המועד האחרון. העובדה שהמסמך לא הוכנס למערכת המחשוב אלא לאחר התקופה הסטטוטורית, לרבות בשל נסיבות מקלות, אינה שוללת את הפעלת סמכותו של המשיב במועד. זאת ועוד, הפסיקה תומכת בתפיסה כי יש להביא את החלטת פקיד השומה לידיעת הנישום, דבר שהושג במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, והשומה לשנות המס 2011 ו-2012 תיחשב תקפה. כל צד יישא בעלויות שלו.