ע"א 129/85

תקציר

פסק הדין מתייחס לפרשנות המונח "הארכה" במערכת המשפט. דעת הרוב של השופט טל והשופט ברנר גורסת כי יש לפרש את הביטוי "להאריך" בסעיף 33(א) לחוק הנכות במובנו הטבעי והרגיל, כלומר לוועדת הערר סמכות להאריך את המועד להגשת ערר רק בשלושים יום לכל היותר. לטענתם, כל פרשנות אחרת תסתור את כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק הנכים. עוד מדגישים השופטים טל והשופט ברנר כי המחוקק, תוך שימוש בניסוחים שונים למועדים בחקיקות שונות, התכוון להגביל את המועדים להגשת תביעות לפי חוק הנכות. לטענתם, פסק הדין בע"פ 823/84, המפרש את הארכת תקופת המבחן, אינו ישים במקרה דנן בשל הנסיבות השונות וההוראה הספציפית הנדונה. מנגד, דעתו של השופט שמואל פינקלמן שונה בכך שלדעתו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי חלה על ועדת העררים, ומקנה לה סמכות להאריך את המועד להגשת ערעורים על החלטת הממונה על הפיצויים מעבר לתקופה הראשונית של שלושים יום. הוא טוען לפרשנות גמישה יותר למונח "הארכה", במיוחד בענייני נכים. לדבריו, לוועדה צריך להיות שיקול דעת להאריך מועדים, מה גם שפרשנות הרוב עלולה להוביל למצבים שבהם ידיה של הוועדה כבולות גם אם המערער החמיץ את המועד ביום אחד בלבד. בסופו של דבר, דעת הרוב של השופט טל והשופט ברנר דוחה את הערעור, ואילו השופט שמואל פינקלמן סבור שיש לקבל את הערעור.