עמ"נ 39218-02-19

תקציר

המערערים טענו כי ועדת הערר שגתה בכך שלא פיצתה אותם בגין נזקים מסוגים שונים שנגרמו כתוצאה משינוי ייעוד מקרקעיהם. בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה שלא לפסוק פיצויים בגין מרבית הנזקים הנתבעים הייתה סבירה ומנומקת כראוי ולכן דחה את הערעורים בנושאים אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה שגתה בכך שלא פסקה פיצוי בגין זיהום רעש, שכן הדרישה לפתרון אקוסטי לא התייחסה די הצורך לסוגיה זו. לפיכך, החזיר בית המשפט היבט זה של הדיון לוועדת הערר לצורך הבהרות נוספות והחלטה משלימה. בית המשפט מצא טעם גם בטענת המערערים בעניין ההוצאות, בהתחשב בכך שתביעותיהם נדחו תחילה על ידי הוועדה המקומית. משכך, חויבו המשיבים לשאת בהוצאות המערערים, לרבות הוצאות הערעורים הנוכחיים, בסך כולל של 200,000 ₪.