בש"א 2550/07

תקציר

התובעת, שותפות מוגבלת בתחום המזון, תבעה לקוח, הנתבע מס' 1, בגין אי תשלום סחורה שסופקה לו. החוב, שהסתכם בדצמבר 2005 בסך 3,732,000 ₪, הוביל להסדר תשלומים שהנתבע לא כבד. התובע תבע גם ארבעה ערבים שהבטיחו את החוב. התיק ידע כמה תפניות, כולל פסק דין שניתן ואז בוטל, ובקשות לחופשה כדי להתגונן. הנתבעת מס' 1 טוענת כי הסחורה מעולם לא סופקה וכי הסכם לביטול החוב ולבדיקת כמות הסחורה שסופקה בפועל הופר על ידי התובעת. עוד הוא טוען כי חובו של התובע היה מבוטח וכי חברת הביטוח דרשה את סילוק חובו של הנתבע. נאשמים 2-4, שהם ערבים, מעלים הגנות דומות, תוך הדגשת היקפה המצומצם של ערבותם. בתוך כך, טוענים הנתבעים 3 ו-4 כי לא היו מודעים לחובו של הנתבע מס' 1 עד שנת 2006. השופטת, לאחר ששקלה את התצהירים והחקירות הנגדיות, מגיעה למסקנה כי גרסאות הנתבעים טעונות בירור ענייני ומעניקה להם רשות להתגונן מפני התביעה, ללא צורך בהפקדת ערבות. המשמעות היא שהתיק יתקדם כעת למשפט מלא. השופט גם מעודד את הצדדים לנהל משא ומתן ולבחון במשותף מסמכים הקשורים לחוב הנטען . הוצאות הבקשה נפסקו לנתבעים, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו בהתאם לפסק הדין הסופי.