ע"א 205/61

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין לטובת המשיבה שיראטקו בע"מ. המערערים, י' ומ' סנדרובסקי, הנפיקו שלושה שטרי חוב בפקודת ראובן דפנר, אשר נסחרו על ידי דפנר לחברה המשיבה. כאשר ביקשו המערערים רשות להתגונן מפני תביעתו הדחופה של המשיב, טענו כי השטרות נמסרו לדפנר כביטחון, וכי נאסר עליו לעשות בהם שימוש או להעבירם. שופט בית המשפט המחוזי הורה לאפשר למערערים להתגונן ולהשתמש בתצהיר שלהם ככתב הגנה. עם זאת, השופט גם קבע כי מאחר שהשטרות כוללים הודאה בתמורה, המערערים יכולים להוכיח את הגנתם רק באמצעות ראיות בכתב, אותן לא סיפקו. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפיה הגנת המערערים סותרת במישרין את ההודאה בהערות בדבר קבלת התמורה. משכך, על פי חוק סדר הדין האזרחי, נדרשו המערערים להביא ראיות בכתב, דבר שלא עשו. בכך אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והורה למערערים לשלם למשיב סך של 2,500 ל"י, בצירוף ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בחוות דעתו של השופט זוסמן, שאליה הצטרף השופט כהן, הודגשה ההגנה כי מדובר בשלילת תמורה, ולכן עדות בעל פה אינה קבילה. ממלא מקום הנשיא אגרנט הסכים גם הוא, והדגיש את הדרישה לראיות בכתב להגנות כאלה. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיב.