בש"א 2111/05

תקציר

המבקשת, אישה, הגישה תביעת רכוש נגד בעלה, המשיב מס' 1, וכן ביקשה להצטרף לחברה של הבעל, המשיבה מס' 2, כצד הכרחי לתביעה. המבקשת טענה כי מניות החברה הוחזקו באופן בלעדי על ידי הבעל וכי עבודתה בחברה משנת 1990, יחד עם זו של הבעל, תרמו להצלחתה. היא ביקשה זכות לחלוק בנכסי החברה או בערכם בין השנים 1990 ל-1997. הבעל התנגד לצירוף החברה כנתבע, וקבע כי למבקשת אין חלק או ירושה בחברה. בית המשפט הדגיש את הצורך לבקש עיקולים מראש ולא בדיעבד ולנקוט משנה זהירות בהצטרפות צדדים שלישיים שאינם בני משפחה. היא לא מצאה טענות להעלמת נכסים או להברחת נכסים וציינה כי לחברה אישיות משפטית נפרדת. טענת המבקש בדבר האינטרסים החופפים של החברה והמשיב מס' 1 נדחתה, כמו גם הטענה בדבר הליך לא יעיל באי הצטרפות לחברה. השופטת התייחסה למספר פסקי דין קודמים והתוותה עקרונות לצירוף נתבעים בתביעות רכוש, תוך הדגשת הצורך להראות כי לא ניתן לשמוע את התביעה כראוי מבלי לצרף לצד השלישי. במקרה דנן הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להבטיח את זכויותיו של המבקש מבלי להצטרף למשיב מס' 2. לפיכך, בקשת ההצטרפות לחברה נדחתה, והמבקש חויב לשאת בהוצאות בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן מבלי לזהות את הצדדים, ואפשר את פרסומו.