רע"א 8459/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור ובקשות נוספות לעיכוב ביצוע בתיק סכסוך מקרקעין. המשיבה המנהלת מקרקעין בנתניה מבקשת כי המבקש, המנהל חוות סוסים בנכס, יפנה את המקום. המבקשים טענו כי היה להם אישור להישאר במקרקעין ואף זכו לעידוד מנציגי המשיב. עם זאת, בית משפט השלום פסק לטובת המשיב והורה על פינוי המבקש בתוך 30 יום, החלטה עליה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אמנם הכיר בכך שסיכויי ההצלחה של הערעור נמוכים, אך העניק עיכוב ביצוע זמני. לאחר מכן ביקש המבקש עיכוב נוסף, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, החלטה שהמבקש עתר לבטלה, מה שמביא אותנו לפסק הדין הנוכחי. השופט קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע הייתה כדין, שכן למבקש לא הייתה זכות טבועה להשיב לתשובת המשיב, וההחלטה לדחות את הבקשה הייתה מוצדקת. יתר על כן, השופטת הסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, לפיהם נוכחותו של המבקש במקרקעין הייתה בלתי מורשית וכי המצב אינו חריג דיו כדי להצדיק דחייה נוספת של הפינוי, מה גם שלמבקש אין זכויות ממשיות בקרקע. משכך, דחה השופט את בקשת רשות הערעור וביטל את הצורך בעיכוב ביצוע זמני.