רע"ס 18635-05-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים: **ניתוח משפטי של החלטה בנוגע לבקשה לביטול גזר דין – רע"ס 18635-05-22 מדינת ישראל נ' א. נירמן בע"מ** **רקע:** ההחלטה עוסקת בבקשה לביטול גזר דין שניתן ביום 22.3.23 כנגד המבקשת 1 (א. נירמן בע"מ). המבקשת 1 הורשעה בעבירה של עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רישוי, בניגוד לחוק רישוי עסקים. גזר הדין ניתן על בסיס הסדר טיעון, לפיו בוטל כתב האישום כנגד המבקשת 2 (לודמילה נירמן), הוטל קנס על המבקשת 1, והיא התחייבה להימנע מביצוע עבירה למשך שנתיים. **הבקשה לביטול גזר הדין והטענות המרכזיות:** המבקשות טוענות כי גזר הדין ניתן במעמד צד אחד, שכן המבקשת 2 כלל לא נכחה בדיון, ולטענתן, מר אלן נירמן, אשר הודה בשם החברה, אינו מוסמך לייצגה שכן אינו מנהל החברה ואינו מורשה חתימה. המבקשות מבקשות לבטל את גזר הדין מכוח ההגנה על טוהר ההליך, וכן בטענה כי נסיבותיהן האישיות והכלכליות של המבקשת 2 לא נלקחו בחשבון כראוי. **עמדת המשיבה (מדינת ישראל):** המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה, בטענה כי מדובר בגזר דין חלוט שניתן בשנת 2023, והמועד להגשתו חלף. המשיבה מדגישה כי הקנס שנגזר על המבקשת 1 שולם במלואו, והדבר מעיד על ידיעת המבקשות על גזר הדין. המשיבה טוענת כי הפרוטוקול מציין במפורש את נוכחות המבקשת 2, וכי אם אכן לא נכחה, היה עליה לפעול לתיקון הפרוטוקול או לבטל את גזר הדין בסמוך למועד מתן ההחלטה. **החלטת בית המשפט (כב' השופטת רונה פרסון):** 1. **התיישנות ושיהוי:** בית המשפט קובע כי הבקשה הוגשה בשיהוי בלתי סביר, כ-3 שנים לאחר מתן גזר הדין. לפי סעיף 130(ח) לחסד"פ, בקשה לביטול גזר דין שניתן שלא בפני הנאשם צריכה להיות מוגשת תוך 30 יום מיום שהומצא פסק הדין, אלא אם כן בית המשפט ירשה דיון בבקשה שהוגשה באיחור, וזאת בהסכמת התובע. בענייננו, לא הוגשה בקשה במועד, ואין הסכמת התובע. 2. **תנאים לביטול גזר דין:** בית המשפט מזכיר את התנאים לביטול גזר דין שניתן שלא בפני הנאשם לפי סעיף 130(ח) לחסד"פ: * קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון. * כאשר הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. בית המשפט מבהיר כי שני תנאים אלו חלופיים. 3. **הפרכת טענות המבקשות:** * **אי נוכחות המבקשת 2:** בית המשפט דוחה את הטענה כי המבקשת 2 לא נכחה בדיון, שכן הפרוטוקול מציין במפורש את נוכחותה. מעבר לכך, המבקשת 2 לא הגישה בקשה לדחיית הדיון, לא טענה על מחלה, ולא ביקשה לתקן את הפרוטוקול. בית המשפט מדגיש כי כתב האישום כנגדה בוטל במסגרת ההסדר. * **ייצוג המבקשת 1 על ידי מר נירמן:** בית המשפט אינו מקבל את הטענה כי מר נירמן לא הוסמך לייצג את החברה. בית המשפט מצביע על כך שמר נירמן הציג עצמו כמנהל, הודה בשם החברה, טען לעונש, ואף חתם על כתב התחייבות. לאור זאת, ובהיותו בנה של בעלת החברה, בית המשפט סבור כי המשיבה לא פעלה בחוסר תום לב. בית המשפט מוסיף כי אם מר נירמן אכן לא היה מוסמך, היה על המבקשת 1 לפעול באופן מיידי, ולא להמתין 3 שנים. * **עיוות דין:** בית המשפט קובע כי לא מתקיים עיוות דין. הוא מדגיש כי הסדר הטיעון תואר כ"מקל" בהתחשב בנסיבות אישיות וכלכליות, וכי גובה הקנס סביר לעבירות מסוג זה. העובדה שבית המשפט אימץ את ההסדר במלואו, ובכלל זה ביטול כתב האישום נגד המבקשת 2, מחזקת את המסקנה כי לא נגרם עיוות דין. * **נסיבות אישיות וכלכליות:** בית המשפט מציין כי נסיבות אלה נלקחו בחשבון עוד בטרם מתן גזר הדין, כפי שעולה מהפרוטוקול. 4. **דחיית הבקשה:** לאור כל האמור, ומשלא התקיימו התנאים לביטול גזר הדין, בית המשפט דוחה את הבקשה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חלוטות פסק דין:** ההחלטה מדגישה את עקרון חלוטות פסק הדין. פסק דין חלוט הינו סופי ואין עליו עוררין, אלא במקרים חריגים ובהתאם לכללים נוקשים, כגון אלו המנויים בסעיף 130(ח) לחסד"פ. * **שיהוי בהגשת בקשה:** בית המשפט מקדיש תשומת לב משמעותית לשיהוי בהגשת הבקשה. שיהוי ממושך, כפי שמתואר בהחלטה, מהווה מכשול משמעותי לבקשות לביטול גזרי דין, שכן הוא מעיד על חוסר מעש מצד המבקשים ועל קבלה שבשתיקה של פסק הדין. * **אי-התייצבות לדיון וייצוג:** ההחלטה בוחנת את המשמעות של אי-התייצבות לדיון ואת תוקפו של הסדר טיעון שניתן על בסיס ייצוג של אדם שאינו מורשה חתימה או מנהל רשמי. בית המשפט קובע כי יש לבחון את הנסיבות ואת פעולותיו של מי שייצג את החברה, וכי יש לצפות מהחברה לפעול באופן מיידי אם היא חולקת על סמכותו של אותו אדם. * **עיוות דין:** ההחלטה מבהירה כי טענת "עיוות דין" אינה טענה סתמית, אלא דורשת הוכחה קונקרטית כי נגרם נזק משפטי מהותי למבקש. במקרה זה, בית המשפט סבר כי הסדר הטיעון המקל, ביטול כתב האישום נגד המבקשת 2, וגובה הקנס, מונעים טענה לעיוות דין. * **חובת תום לב:** בית המשפט בוחן את התנהלות המשיבה (התביעה) ואת התנהלות מי שייצג את המבקשת 1. הוא קובע כי המשיבה לא פעלה בחוסר תום לב, שכן לא היה עליה לדעת כי מר נירמן אינו מוסמך, וכי היה מצופה מהמבקשת 1 לפעול באופן ברור ומהיר יותר בנוגע לסמכות ייצוגה. * **התמודדות עם שאלת המותב:** הבקשה המקורית ניסתה לקדם העברת התיק לשופט קודם, אך בית המשפט המחוזי קבע כי לנאשם אין זכות לבחור את המותב, וכי נושא זה מסור לשיקול דעתו של נשיא בית המשפט. החלטה זו עומדת בהלכה הפסוקה כי נושא ניהול בתי המשפט והקצאת תיקים מסורה לסמכות הנהלת בתי המשפט. **סיכום:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של הליך משפטי תקין, את עקרונות סופיות הדיון, ואת הצורך לפעול במועדים הקבועים בחוק. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול גזר הדין בשל שיהוי, היעדר עילות מתאימות (סיבה מוצדקת לאי-התייצבות או עיוות דין), ובשל העובדה כי טענות המבקשות לא הוכחו. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום דיני סדר דין פלילי, ודחייה של ניסיונות להחיות הליכים משפטיים שנסתיימו, לאחר חלוף זמן רב וללא הצדקה משפטית מספקת.