תלה"מ 53078-09-20

תקציר

פסק הדין דן בחובתו של אב לשלם מזונות לילדו הקטין. הדיון נסוב סביב סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הקובע כי אדם אחראי למתן מזונות לילדיו הקטינים כמתחייב מהדין הדתי האישי שלו. בית המשפט בוחן את חובת האב לשלם מזונות בעודו כלוא בגין התעללות מינית שבוצעה בבן משפחה, תוך ניתוח פסיקות קודמות, המשפט העברי ונסיבות המקרה הספציפיות. נקבע כי חובת האב במזונות היא מוחלטת ואינה מותנית במעמדו במאסר. צרכי הילדים הקטינים ויכולתו של החייב לשלם הם קריטיים בקביעת היקף המזונות. פסקי דין קודמים קבעו כי צרכים חיוניים כוללים מזון, ביגוד, מחסה, חינוך והוצאות בריאות. בית המשפט מפנה לפסק דין קודם שקבע את הסכום הנדרש לצרכים חיוניים על 1,600-1,700 שקל בחודש לילד. בפסק הדין מודגש כי שני ההורים, במצבי משמורת משותפת, אחראים למזונות הילדים, בהתחשב בהכנסתם היחסית. עם זאת, מכיוון שהאם היא המטפלת העיקרית במקרה זה, מודגשת חובתו של האב. בית המשפט מקבל את טענת האב בדבר אי יכולתו לעבוד עקב המאסר והקושי הפוטנציאלי לשקם את הכנסתו לאחר השחרור. עם זאת, נאמר כי חובתו של הורה לפרנס את ילדיו נמשכת גם לאחר מאסרם בפועל. באשר לחששו של האב מפני יצירת חוב בלתי ניתן לגבייה במהלך מאסרו, בית המשפט מבהיר כי ניתן להסדיר את חובת המזונות עם שחרורו, והמוסד לביטוח לאומי יכול לסייע בגביית התשלומים. הכנסתה של האם נאמדת ב-9,659.84 ש"ח לחודש, בעוד האב לא מסר מידע פיננסי מדויק מעבר לטענה שאינו מסוגל לעבוד בשל המאסר. בית המשפט בוחן את יכולתו של האב לשלם, לרבות נכסיו הנזילים והכנסותיו העתידיות הפוטנציאליות עם שחרורו. נקבע כי על האב לשלם מזונות זמניים בסך 2,000 ₪ לחודש עבור מזונות ילדו, החל ממאי 2022. סכום זה יגדל ל-2,700 שקל בחודש עם שחרורו מהכלא. פסק הדין מפרט גם את אחריותו של האב להוצאות חינוך, מחנה קיץ והוצאות רפואיות. בית המשפט פוסק לאם הוצאות בסך 10,000 ₪ ומתיר את פרסום פסק הדין במאגרי מידע תוך השמטת פרטים מזהים.