ת"א 36144-11-21

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת, חברה שנשכרה על ידי העירייה, לא הבטיחה תשלום מלא של זכויות עובדיה כנדרש בחוק. המחלוקת העיקרית נגעה להיקפן של הפרות אלה ולתוצאותיהן המתאימות. מהראיות עולה כי מרבית ההפרות נגעו להוראות סוציאליות ואי המצאת מסמכים המוכיחים כי הכספים שנוכו משכר העובדים חולקו כראוי. בעוד החברה עשתה מאמצים לספק מידע ולהסדיר הפרות, היא לא שיתפה פעולה באופן מלא עם הביקורות ולא תיקנה את כל הבעיות. השופטת קיבלה את טענת התובע כי העירייה עשתה שימוש מופרז בהפרות כדי להתחמק מתשלום ופעלה בחוסר תום לב בכך שהעלימה סכומים ניכרים בגין הפרות קלות יחסית. לעירייה הייתה זכות לעכב תשלומים וערבויות על פי החוזה, אך טענתה כי מדובר בהפרות בהיקף של מאות אלפי שקלים לא התקבלה. תחת זאת, בית המשפט מצא את הערכתו של התובע את יתר ההפרות בכ-50,000 ₪ כסבירה יותר. בהתחשב בחלוף הזמן, היעדר תלונות עובדים וקשיי התובע לעמוד בחלק מחובותיו, קבע בית המשפט כי על העירייה לשלם לתובע את יתרת השכר, בסך 346,195 ש"ח, ולשחרר את הערבויות הבנקאיות. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. יש להחזיר את הערבויות תוך 30 יום, ואת תשלום השכר יש לבצע באותה תקופה. בפסק הדין הודגש כי התנהלות העירייה הייתה בלתי מידתית וכי היא תרמה לעיכוב בתשלום.