עב"י 1056-03-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של עורך דין שהורשע בפגיעה בכבוד בית המשפט, באי כיבוד מקצוע עריכת הדין ובהתנהלות בלתי הולמת כמשפטן. הרשעתו של המשיב נובעת משורה של התבטאויות והתנהגויות במהלך דיונים בתיק אזרחי בו ייצג נאשם. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב וגזר עליו השעיה ממושכת על תנאי והוצאות משמעותיות. מאוחר יותר זיכה בית הדין הארצי לצדק את המשיב, והוביל את לשכת עורכי הדין לערער על הזיכוי. בית המשפט לערעורים פליליים, לאחר שבחן את הראיות והטענות, מקבל את הערעור ומחזיר את ההרשעה. בית המשפט מוצא כי התנהגותו של המשיב לאורך כל הדיונים הייתה פרובוקטיבית, מזלזלת בבית המשפט ופוגעת קשות בכבודו ובסמכותו של בית המשפט. היא קובעת כי מעשיו של המשיב חצו את הגבול לתחומים אסורים, גם בהתחשב בהיקף הרחב שניתן לעורכי דין בייצוג לקוחותיהם. עוד מציין בית המשפט כי תחושות ההשפלה הסובייקטיביות של המשיב אינן מצדיקות את התעלמותו מצווי בית המשפט. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את גישתו של בית הדין הארצי לבחון את התנהגותו של המשיב בנפרד, וקובע כי התנהלותו של המשיב הייתה שיטתית ומכוונת. היא מדגישה כי התנהגותו והתבטאויותיו המתריסות והמזלזלות של המשיב, אף שאינן בוטות, מהוות פגיעה בכבוד בית המשפט ואי כיבוד מקצוע עריכת הדין. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי התנהלותו של המשיב חרגה בבירור מגבולות המקובל וקובעת את העבירות של פגיעה בכבוד בית המשפט ואי כיבוד מקצוע עריכת הדין. לאחר שהגיע למסקנה כי המשיב אשם בעבירות בהן הורשע בבית המשפט המחוזי, עובר בית המשפט לערעורים פליליים לדון בסוגיית הענישה. היא מוצאת כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי – השעיה ממושכת על תנאי והוצאות ניכרות – סביר ואינו מצדיק התערבות. לפיכך, בית המשפט משיב על כנו את העונש שהטיל בית המשפט המחוזי. על המשיב נגזר עונש השעיה על תנאי למשך 24 חודשים והוטל עליו לשלם הוצאות בסך 8,500 ₪ ללשכת עורכי הדין.