ת"צ 51568-07-20

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים, בטענה כי הרשות גבתה שלא כדין הוצאות עודפות בגין פעולות אכיפה שונות הקשורות לגביית חובות. עם זאת, בטרם נדונה הבקשה עצרה רשות המסים את גביית היתרים. לאחר מכן ביקשו המבקשים למשוך את בקשתם, אך גם ביקשו שכר טרחה ושכר טרחה על מאמציהם. רשות המסים התנגדה לכך, בטענה כי המבקשים לא הביאו תועלת ממשית לקבוצה וכי בקשתם נעדרת שחר. בית המשפט אישר את משיכת הבקשה, בהתחשב בנסיבות. בעוד שבקשת המבקשים הובילה לשינוי בהתנהלות רשות המסים, הסיבה העיקרית לפסיקת תגמול ושכר טרחה מוגבלים הייתה הימנעותה של הרשות מלהודיע בפומבי על טעותה ותיקונה. בית המשפט הדגיש את חשיבות השקיפות וגילוי פומבי בזמן של טעויות על ידי רשויות ציבוריות. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכום גביית היתר הנמוך יחסית, פסק בית המשפט לכל מבקש 3,500 ₪ כגמול וסך של 35,000 ₪ (כולל מע"מ) כשכר טרחת עורך דין. הפרסים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום. תביעתם האישית של המבקשים והבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחו, ולא ניתן צו להוצאות. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין התמריצים להגשת תובענות ייצוגיות לבין האינטרס הציבורי בהתמודדות עם תביעות נגד רשויות ציבוריות.