ע"א 17817-11-15

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את פסק דינו של בית משפט קמא, את הודעת הערעור ונימוקיה, את פרוטוקול הדיון, את עיקרי טענות הצדדים ואת המוצגים. לאחר ששקל את הטיעונים בעל-פה שהוצגו, החליט בית המשפט לקבל את הערעור בחלקו. ראשית, בית המשפט מסכים עם דחייתו של בית משפט קמא את הגנת ההתיישנות, ומוצא את הטענות קבילות. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום מתן פסק דינו של כבוד הממונה, אשר מנע למעשה מהמערערת לבצע עבודות מתקנות. לחילופין, בית המשפט מציין כי התביעה אינה חסומה על פי חוק גם אם תקופת ההתיישנות נחשבת כאילו החלה בשנת 2004. שנית, בית המשפט מתייחס לסוגיית הסמכות המהותית. בית המשפט מציין כי הבקשה לביטול והשבת הסכם המכר מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי ולא של בית משפט השלום. עם זאת, מאחר שבית משפט קמא קיים דיון מקיף ובחן את חומר הראיות לעומק, הרי שביטול פסק הדין בעילה של היעדר סמכות עניינית יהיה בלתי מעשי ובלתי יעיל. לפיכך, בית המשפט בוחר שלא להכריז על פסק הדין כבטל על בסיס זה. בנוסף, בית המשפט מוצא כי המערערת אינה זכאית להחזר מחיר הרכישה מבלי להסכים להשבת הנכס. בית המשפט מסכים עם התרשמותו של בית משפט קמא כי המערערת אינה מעוניינת להשיב את הנכס. שלישית, בית המשפט שוקל האם על המשיב לפצות את המערער. בית המשפט מכיר בכך שהמערערת הייתה מודעת למספר בעיות בנכס, ובראשן בעיית הרטיבות. עם זאת, בית המשפט מדגיש את חוסר איזון המידע בין המערער לבין המשיב, ומציין כי בידי המשיב היו פרטים קריטיים על מצבה הבלתי ראוי למגורים של הדירה, שלא נמסרו למערער. בעוד שהמערער היה מודע לאתגרים מסוימים, היקף הבעיות וההבנה כי הפתרון היחיד דורש שיתוף פעולה של כל התושבים לא היו ידועים לו. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי יש לדחות את טענות המערער בדבר "אי התאמה" בשל אי עמידתו בחוק המכר. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא כל ראיה לחוסר תום לב או מצג שווא מצד המשיב. למרות זאת, בית המשפט סבור כי כישלונה המוחלט של העסקה, יחד עם הימנעותה של המשיבה מגילוי מידע חיוני, מצדיקים פיצוי בגין העבודה שביצעה המערערת לטיפול בבעיות הרטיבות וההצפות. בית המשפט פוסק למערערת סכום גלובלי של 100,000 ₪, כולל פיצוי בגין עוגמת נפש, נכון להיום. כמו כן, בית המשפט מורה למשיב לשלם למערער הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עורך דין בשיעור של 15% מהסכום שנפסק, מע"מ כדין, וכן 4,000 ₪ בגין השתתפות בהוצאות משפט. המשיב נדרש לבצע את התשלום בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין. לבסוף, בית המשפט קובע כי יש להשיב לו את הפיקדון שביצע המערער בהליך הערעור. פסק הדין יוגש לשני הצדדים, והערעור יתקבל בחלקו.