ת"פ 436-06-15

תקציר

הנאשם הורשע בהסעת ארבעה תושבי חוץ השוהים בישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. במסגרת הסדר טיעון הסכים הנאשם להודות ולהיות מורשע בתמורה להצעה לעונש מאסר של חודשיים שיוכל לשמש כעבודות שירות, לצד קנס ופסילת רישיון על תנאי. עם זאת, הנאשם נמצא בלתי כשיר לבצע עבודות שירות בשל בעיות אורתופדיות הנובעות מתאונת דרכים. בית המשפט היה צריך לקבוע את העונש, בהתחשב בהסדר הטיעון ובחוסר התאמתו של הנאשם לעבודות שירות. החוק מחייב מאסר בגין עבירות מסוג זה, כאשר עבודות שירות הן חלופה אפשרית. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם לעבירה זו הוא מאסר על תנאי עד ארבעה חודשי מאסר. בית המשפט קבע כי חוסר יכולתו של הנאשם לבצע עבודות שירות אינו מצדיק חריגה מהעונש המוסכם, וכי מצבו הרפואי אינו מצדיק סטייה מהנחיות הענישה המקובלות. בהתחשב בעברו הפלילי הנקי של הנאשם, הודאתו ונסיבותיו האישיות, גזר עליו בית המשפט 40 ימי מאסר, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,500 שקל ופסילת רישיון על תנאי למשך חודשיים. ההחלטה ניתנה בנוכחות הצדדים ביום 29.6.2016, עם זכות ערעור תוך 45 יום.