בש"פ 5714/23

תקציר

הוגש ערר על החלטה להאריך את מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישומים באונס ובמעשה מגונה. ההגנה ביקשה לשקול מחדש את ההחלטה, בטענה כי חלוף הזמן מאז ההחלטה הראשונית, השלמת עדותה של המתלוננת וזמינותה של חלופת מעצר מצדיקים את שחרורו של המערער. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור והסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי. אופי העבירות המיוחסות למערער, לרבות מסוכנות ופגיעה נפשית פוטנציאלית במתלונן, הצדיק את המשך המעצר. בית המשפט מצא כי לא חלף די זמן מאז ההחלטה הקודמת וכי סיום עדותה של המתלוננת לא שינה את הסכנה הנשקפת משחרורו של המערער. זאת ועוד, בית המשפט לא שוכנע כי שירות המבחן חרג מנוהלי הפעולה המקובלים שלו בהערכת הסיכון של המערער לעבירה חוזרת והיתכנותן של חלופות חלופיות. משחומרת העבירות והסיכונים הפוטנציאליים לא טופלו, נדחה הערר וצו המעצר עד תום ההליכים המשפטיים נשמר.