ת"א 51176-11-19

תקציר

המחלוקת היא על זכות דיירות מוגנת לחנות בחיפה. השוכר, מר אפסנוב, טען כי שכר את החנות כשוכר מוגן ממר מננה, שהיה בעל זכות כזו, יחד עם אשתו. בעל הבית, התובע, טען כי רק למר מננה הייתה הזכות המוגנת ולאשתו מעולם לא יש, ולכן מר אפסנוב לא יכול היה לרשת אותה. בית המשפט בחן את השתלשלות האירועים, הסכמי השכירות והמשא ומתן להסכמים חדשים, ומצא כי חוזה השכירות המקורי היה להשכרה בחינם וחודש בעל פה מדי שנה. עוד מצא בית המשפט כי מר מננה, הדייר המוגן המקורי, החזיר את זכויותיו לבעל הבית התובע ולכן מר אפסנוב הפך לדייר של התובעת בדמי שכירות חופשיים. בית המשפט דחה את טענותיו של מר אפסנוב כי רכש מעמד של דייר מוגן וכי הושג הסכם מחייב עם התובעת. לדברי בית המשפט, התובעת הייתה זכאית לסיים את חוזה השכירות ולדרוש את פינוי החנות, וכך עשתה. בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה למר אפסנוב לפנות את החנות ולהחזירה לתובע בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף תשלום אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 9,500 ₪.