המ"ש 1174-09-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה שבפניו, שכן המבקש לא סיפק כל הצדקה לבקשתו המאוחרת להישפט, ואף לא נימוקים מיוחדים המצדיקים את קבלתה. המבקש גם לא הציג כל ראיה שיש בה כדי לסתור את החזקה כי ההודעות נמסרו לו, למרות שדברי הדואר הרשומים סומנו כ"לא נדרשים". חזקת המסירה, הנובעת מניסיון חיים ושכל ישר, מצביעה על כך שמסמך שנשלח בדואר מגיע ליעדו ברוב המקרים. יתר על כן, המבקש לא סיפק נימוקים כלשהם שיש בהם כדי לסתור חזקה זו. לפיכך, בית המשפט סבור כי הוגשו למבקש ההודעות כדין. עוד מדגיש בית המשפט כי טענתו הכללית של המבקש כי לא קיבל את ההודעות אינה מספקת, שכן הוא לא הסביר כיצד התיעוד החסר פוגע ביכולתו להוכיח טענה זו. לבסוף, אין די בטענת המבקש כי יש לבטל את ההרשעה אך ורק על יסוד שלילת העבירה כדי להצדיק את ביטול הכרעת הדין. על פי החוקים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים, על המבקש לספק סיבה מוצדקת להיעדרותו או להוכיח סיכון לעיוות דין – אין די בשלילה פשוטה של העבירה. מאחר והמבקש לא עמד באף אחת מדרישות אלה, הבקשה נדחית. על החלטה זו לא ניתן לערער.