ע"א 25997-10-09

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך משפחתי בכפר שהסתיים באירוע בו הותקף ונפצע המערער. המערערת תבעה מספר משיבים בדרישה לפיצויים. בית משפט השלום בחדרה הורה לחמישה מהמשיבים לשלם למערער 77,210 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין. הן המערער והן המשיבים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את קביעתו של בית משפט קמא כי גרסתו של המערער לאירועים הייתה מדויקת יותר. בית המשפט אף הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערער נשא ב-30% מהאשמה לאירוע בשל מעשיו שלו, שכללו העלבת המשיב וקללתו. בית הדין לא מצא עילה להתערב בדחיית התביעות נגד שניים מהמשיבים, שלא נכחו בעת הקטטה. באשר לנכויותיו של המערער, אישר בית המשפט העליון את קביעותיו של בית משפט קמא בדבר דרגות הנכות הנפשית, הנוירולוגית והאופטלמולוגית. בית המשפט הסכים גם עם הערכת הנכות התפקודית ובסיס השכר של בית משפט קמא, למעט תקופה נוספת של אי כושר מנובמבר 2001 ועד ינואר 2002, אשר לא נשקלה על ידי בית משפט קמא. בית המשפט העליון קבע כי יש להתחשב בתקופה זו ופסק למערערת פיצוי נוסף בסך 8,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי הפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר צריך לכלול הפרשי הצמדה וריבית, והורה לחשב אותם החל מדצמבר 2001 ועד לפירעון מלוא הסכום. המשיבים הסכימו עם הערכה זו. הערעור התקבל בחלקו, והמשיב 5 נשא אף הוא באחריות לאירוע יחד עם יתר המשיבים. לפיצוי בגין אובדן השתכרות התווסף סכום נוסף של 8,000 שקל, והסכום הכולל חויב בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 20%. כל יתר היבטי הערעור נדחו. שני הצדדים נשאו בהוצאותיהם בערעור.