ת"א 68098-01-17

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת הפרשנים כי אין לראות בבקשה לעיקול בקשה לעיכוב צווים קודמים אלא בקשה חדשה כנגד נתבע חדש. המבקשים נדרשים לבסס תשתית עובדתית וראייתית חדשה. למרות שלמבקשים אין חוזה חתום עם המתורגמנים, קיים חוזה חתום עם הרוכש, ומתקיימים שניים מתוך שלושת היסודות הנדרשים למתן דמי תיווך. הדין בעניין זה אינו חד-משמעי, ויש מגמות בפסיקה שניתן לרכך את דרישת הכתב. לפיכך, מתקיימת הדרישה לראיות מהימנות לכאורה. יסוד החשש הסביר מתקיים גם בשל הסיכון הגבוה להתקשרות עם המתורגמנים, מצבם הכלכלי הרעוע וניסיונות העיקול הכושלים הקודמים. טענת השיהוי של המתורגמנים נדחית, שכן הבקשה לעיקול על נכסיהם הוגשה זמן קצר לאחר הוספתם לתיק. עם זאת, הערבויות להבטחת העיקול אינן מספיקות ויש לחזק אותן. לפיכך, העיקולים הקיימים יישארו אך צריכים להיות מגובים בערבויות מתאימות להפקדה תוך עשרה ימים. השופט מורה למבקשים לשאת בהוצאות השימוע בסך 7,500 שקל, צמודות למדד, שיהיו תלויות בתוצאות התיק העיקרי.