ת"א 1344/05

תקציר

התובעים, לרבות התובעת מס' 1, שנפצעה בתאונה, והוריה, התובעים מס' 2 ו-3, תבעו את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. לא הייתה מחלוקת על אחריות הנתבעים, אלא על היקף הנזק והקשר הסיבתי שלו לתאונה, בשל מצבו הפיזי של התובעת מס' 1 לפניה. לתובעת מס' 1 מונו מספר מומחים רפואיים להערכת נזקיה. המומחים מצאו כי חלק מפציעותיה אינן קשורות לתאונה, וייחסו לה 10% נכות רפואית. עם זאת, מספר עדים, בהם חבריה של התובעת מס' 1, העידו כי התאונה החמירה את מצבה. בית המשפט קיבל טענה זו, וקבע כי התאונה גרמה לה ל-28% נכות תפקודית, בנוסף ל-58% נכות תפקודית שהייתה לה לפני התאונה. הדבר יוחס לקשיים קוגניטיביים ואורתופדיים, שלמרות שהיו קיימים לפני התאונה, לא מנעו ממנה במידה סבירה חיים עצמאיים. בית המשפט קבע גם את בסיס השכר וההפסדים, עזרה שקיבל מאחרים, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות ואחרות, כאב וסבל ושכר אפוטרופוס, וחישב אותם יחד כדי להגיע לפיצוי כולל של 1,346,010 ₪. בוצעו ניכויים בגין קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים, שהגיעו לפיצוי סופי של 1,251,277 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 200,000 ₪. מתוך סכום זה התיר בית המשפט לתובעים מס' 2 ומס' 3 לקבל 150,000 ₪ בלבד, והיתר יופקד בחשבון על שם התובעת מס' 1 בלבד. פסק הדין ניתן לערעור בתוך 45 יום.