עמ"ת 39471-09-14

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית משפט השלום בחיפה לעצור את המערער עד תום ההליכים בעקבות כתב אישום המייחס לו תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ושיבוש הליכי משפט. על פי כתב האישום, המערער, יחד עם שני קטינים, תקפו את המתלונן מחוץ לדירתו, הכו אותו באגרופים, ירקו עליו והכו אותו בחפצים שונים לרבות כיסא ובקבוק וודקה. התקיפה כללה גם פצע דקירה בגבו של המתלונן באמצעות בקבוק וודקה שבור. המערער הכחיש את הטענות וטען כי אין ראיות לכאורה וכי מעצרו מיותר. המשיב הסתמך על החלטת בית משפט קמא. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר ראיות לכאורה ועם קיומן של עילות מעצר. בית המשפט הכיר בסתירות בעדויות, אך מצא כי ליבת האירוע תוארה באופן עקבי על ידי כל הצדדים. חומרת התקיפה, "אגביות" האירוע ועברו הפלילי הקודם של המערער היו גורמים שתמכו במעצרו. בנוסף, בית המשפט שקל את מצבו הנפשי של המערער ואת האפשרות לחלופת מעצר, וציין כי יש צורך בתסקיר של שירות המבחן כדי לבחון את ההיתכנות לשחררו למעצר בית. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה דנן, התועלת שבהמתנה לדו"ח עולה על העיכובים שהיא תגרום, ושמר על ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים.