ע"פ 10489/06

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורים שהגישו מספר נאשמים שהורשעו בעבירות שונות הקשורות לסחר בבני אדם למטרות זנות. ערעורי הנאשמים על הרשעתם מבוססים כמעט אך ורק על ערעור על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא. עם זאת, יודגש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של בית משפט קמא. במקרה דנן, אין מקום לערכאת הערעור להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר התבססו על בחינה מקיפה של חומר הראיות. עיקר הטענות שהציגו הנאשמים נוגעות לחוסר המהימנות של עדויות המתלוננים, שעמד בבסיס ההרשעות. בית המשפט בוחן בקפידה את העדויות ומעריך אותן, ומוצא אותן אמינות ועולות בקנה אחד עם ראיות אחרות. לפיכך, הערעורים המופנים בעיקר נגד קביעות המהימנות נכשלים. בהתייחס להרשעות הספציפיות, עופר, דמות מרכזית בפרשה, הורשע בסחר במתלוננים בשתי תקופות שונות, מאסרם והפעלת בעלות עליהם. הוא גם אילץ אותן לעסוק בזנות, עיכב את דרכוניהן וביצע עבירות מין באחת המתלוננות. בית המשפט מאשר את הרשעתו, וקובע כי בית משפט קמא העריך נכונה את הראיות וקבע את העובדות. זאב הורשע בכליאת שווא של המתלוננות ובסיוע לזנותן. טענותיו כי מעשיו היו חפים מפשע נדחות, שכן בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי הוא היה חוליה בלתי נפרדת בשרשרת האירועים שהובילה למאסרן של המתלוננות במוסד. מוטי הורשע בסיוע וסיוע לסחר בבני אדם לזנות, וכן בעבירות נלוות נוספות. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהרשעתו, שכן ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא נתמכים בראיות. באשר לגזר הדין, ערעורו של עופר נדחה. מעשיו, הכוללים ניהול מכון זנות, סחר בבני אדם וניצול מיני, נחשבים לחמורים ביותר. בית המשפט מדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה כדי להשיג הרתעה וגמול. לפיכך, עונשו של בית משפט קמא של 13 שנות מאסר בפועל מתקבל. המדינה מערערת על ההקלה בעונשו של זאב, וטוענת כי חלקו בשרשרת העבירות מצדיק עונש חמור יותר. בית המשפט מכיר אמנם בחומרת מעשיו של זאב, אך לוקח בחשבון את נסיבותיו הפרטניות, לרבות מצבו הבריאותי והחרטה הכנה שלו, ומחליט שלא להתערב בצו עבודות השירות ובעונש המבחן שהטיל עליו בית המשפט קמא. עם זאת, בית המשפט מקבל את ערעור המדינה על היעדר הפיצוי שנפסק למתלוננים, ומורה לזאב לשלם לכל מתלונן 10,000 שקל. לבסוף, ערעוריהם של שוקי וזאב נדחים, וערעור המדינה מתקבל בחלקו בעניין צו הפיצויים. בית המשפט מבקש חוות דעת מעודכנת מהממונה על עבודות ציבוריות בדבר התאמתם של הנאשמים לעבודות שירות, בהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות.