ע"פ 6768/05

תקציר

המשיב, שהוא בן דודה של המתלוננת, קטינה, הודה באונס ובמעשה מגונה במתלוננת. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב על סמך הודאתו וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל, עבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן ל-18 חודשים, לצד תשלום פיצויים בסך 20,000 ₪ למתלונן. המדינה ערערה על הכרעת הדין וטענה כי העונש שהוטל על המשיב היה קל מדי בהתחשב באופי עבירותיו. בית המשפט שלערעור, לאחר ששמע את הצדדים, החליט לדחות את ערעור המדינה ולהותיר על כנו את עונשו של בית המשפט המחוזי. זאת, בשל השיקום יוצא הדופן שעבר המשיב, גילו הצעיר ושיתוף הפעולה המלא והחרטה שהפגין לאורך כל ההליך. בית המשפט הכיר בחומרת פשעיו של המשיב ובהשפעתם המתמשכת על המתלונן, אך בסופו של דבר החליט כי במקרה נדיר זה, האינטרס הציבורי בשיקומו של המשיב גובר על הצורך בגמול ובהרתעה. המשיב חויב לסיים את ההליך הטיפולי בתוך שנה, תוך הארכת צו המבחן, ואילו סוגיית טיבו, מקומו ועיתוי ריצוי שירותו הושאר לפסק דין נוסף.