עפ"ג 38777-12-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **1. עובדות המקרה והעבירות:** המערערים, עאסם ואחמד רשק, הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון גניבה בנסיבות מיוחדות (סעיף 384(א)(1) + 29(ב) ו-25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977) וניסיון פגיעה במתקן בזק (סעיף 1 + 29 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982, בתוספת סעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין). על פי הנטען בכתב האישום, המערערים ניסו לכרות כבל תקשורת מנחושת השייך לחברת בזק במתחם שנלר בירושלים, תוך שימוש במסורית ומספרי ברזל. הם נתפסו על ידי שוטרים שהוזעקו למקום. **2. גזר הדין של בית משפט השלום:** * **עאסם:** שישה חודשי מאסר בפועל ויום, והפעלה של מאסר על תנאי קודם (שלושה חודשים, כאשר חודשיים במצטבר וחודש בחופף), כך שבסך הכל ריצה 8 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. * **אחמד:** שישה חודשי מאסר בפועל ויום, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה זהה. בית משפט השלום ציין כי שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר בפועל במסגרת עבודות שירות, אך חוות דעת הממונה על עבודות שירות קבעה שעאסם אינו כשיר לכך. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה הראוי לעבירה זו, כעבירת ניסיון, נע בין שישה חודשים לשנתיים מאסר בפועל, וגזר את עונשם של המערערים ברף התחתון של המתחם, תוך התחשבות בטענות ההגנה. **3. טענות המערערים בערעור:** * **עבירת ניסיון:** המערערים הדגישו כי מדובר בעבירת ניסיון שלא גרמה לנזק ממשי לרכוש ציבורי. * **המלצת שירות המבחן:** הסתמכות על המלצת שירות המבחן להסתפק בעבודות שירות. * **עברו הנקי:** טענה כי מאז ביצוע העבירות ב-2012, המערערים לא ביצעו עבירות נוספות (למעט הרשעה קודמת של אחמד). * **תקופת המעצר:** התחשבות בתקופות מעצר הבית הממושכות שעברו (9 חודשים במעצר בית מלא, 7 חודשים במעצר בית חלקי). * **עאסם - נזק כספי:** טענה כי לא נגרם נזק כספי ישיר לרכוש הציבור. * **עאסם - אי כשירות לעבודות שירות:** טענה כי חוות הדעת השלילית בעניינו נבעה מאי הבנה, וביקשו הפנייה חוזרת לממונה לבחינת התאמה למצבו הרפואי (מתכות ברגליים). * **אחמד - חוות דעת חיובית:** צוינה חוות דעת חיובית של הממונה על עבודות שירות בעניינו. * **אחמד - חרטה ושיקום:** הדגשת חרטה, התארסות וכוונת נישואין כשיקולי שיקום. **4. טענות המשיבה (מדינת ישראל) בערעור:** * **חומרת תופעת גניבת כבלי תקשורת:** תמיכה בגזר הדין, תוך הדגשת כי גניבת כבלי תקשורת וחשמל היא תופעה קשה המצדיקה עונשי מאסר בפועל ממשיים לצורך הרתעה כלכלית. * **עאסם - אי הפנמה:** טענה שתסקיר שירות המבחן משקף אי הפנמה של חומרת העבירות, והתייחסות לעבירות כמקור פרנסה. * **אחמד - גישה דומה:** טענה כי גם אחמד גילה גישה דומה, ולכן אין הצדקה לסטות ממתחם הענישה משיקולי שיקום. **5. עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **פרשנות החמרה בסעיף 384(א)(1) לחוק העונשין:** בית המשפט המחוזי מדגיש את החשיבות שנתן המחוקק, בתיקון 101 לחוק העונשין (2009), להחמרה בענישה של מי שגונב דברים המהווים חלק מקווי תשתית, מתקני תשתית או חיבור אליהם, או שמטרתם הבטחת בטיחות הציבור. החמרה זו מוגדרת כ"מתבקשת". * **פגיעה באינטרס הציבורי:** בית המשפט מכיר בכך שעבירות אלו נושאות מאפיינים מובהקים של פגיעה באינטרס הציבורי. הפגיעה אינה רק כלכלית (ערך הרכוש הציבורי שנגזל), אלא גם פגיעה ישירה בתשתיות חיוניות (כגון תשתיות בזק וחשמל) הגורמת לשיבוש חיי התקינים. * **מתחם ענישה לניסיון פגיעה בתשתית:** בית המשפט קובע כי גם כשמדובר בעבירת ניסיון, יש להחמיר בענישה, ומתחם העונש הראוי (מאסר בפועל שבין 6 חודשים לשנתיים) נקבע בהתאם. הדבר נובע מחומרת הפגיעה הפוטנציאלית או הישירה באינטרס הציבורי. * **החלת שיקולי גמול והרתעה:** בית המשפט מדגיש כי חומרת המעשים, שיקולי הגמול וההרתעה (הן הרתעת היחיד והן הרתעת הרבים) מצדיקים הטלת עונשי מאסר בפועל, גם אם נלקחו בחשבון שיקולי קולא. * **עבודות שירות - תנאי הפניה:** בית המשפט מעיר הערה חשובה בנוגע לפרקטיקה של הפניית נאשמים להערכת כשירות לעבודות שירות. הוא מצטט פסיקות של בית המשפט העליון (כמו בע"פ 4841/13 ספי נ' מדינת ישראל ורע"פ 9347/11 ענבי נ' מדינת ישראל) לפיהן: * ראוי שבית המשפט יפנה נאשם לעבודות שירות רק לאחר שגובשה דעתו הראשונית שיש מקום לכך. * **חידוש/הבהרה:** עצם ההפניה אינה יוצרת "אינטרס הסתמכות" או "חותמת כשרות" המונעת מבית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל, גם אם הנאשם הופנה לממונה. הדבר מעניק לבית המשפט גמישות רבה יותר, ומדגיש כי ההחלטה הסופית נותרת בידיו. * **התייחסות לטענות הסנגוריה:** בית המשפט שקל את טענות הסנגוריה בנוגע לעבירת הניסיון, הנזק הלא ממשי, תקופת המעצר, והמלצות שירות המבחן, אך קבע כי שיקולי הגמול וההרתעה גוברים. **6. ההחלטה הסופית:** בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים ואישר את גזר דינו של בית משפט השלום. המערערים חויבו להתייצב לריצוי מאסרם. **7. סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הגוברת של הגנה על תשתיות ציבוריות ומחמיר בענישה של עבירות הפוגעות בהן, גם אם מדובר בעבירת ניסיון. הוא מבהיר כי עבירות מסוג זה פוגעות באינטרס הציבורי באופן משמעותי, וכי שיקולי הרתעה וגמול חיוניים במקרים אלו. בנוסף, פסק הדין מבהיר את מעמדה של הפנייה להערכת כשירות לעבודות שירות, וקובע כי אין בה כדי לחסום את שיקול הדעת של בית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל, כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת.