ע"ע 38940-10-20

תקציר

ערעורי העובד והמעסיקים (יורשי הורהו שנפטר של העובד) נדחים ברובם. העובד טען כי היורשים הם מעסיקיו המשותפים, טענה שנדחתה על ידי בית הדין, וכי הוא הועסק על ידם בימי השבעה – גם טענה זו נדחתה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. עוד הובהר כי אחריות היורשים כלפי העובד אינה משותפת ומספר אלא אינדיבידואלית, והעניין מוחזר להכרעת בית הדין האזורי. באשר לזכויותיו הכספיות של העובד, חישב בית הדין את זכויותיו על בסיס העסקה במשרה מלאה, דבר שלא הוכח כשגוי. העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת עם פטירת מעסיקו, דבר שבית הדין הסכים עמו. ערעורו של העובד על הלנת פיצויי פיטורים נדחה מאחר שהסעד לא נטען בהודעה המקורית. העובד יקבל פיצוי בגין דמי הבראה עבור שבע שנות עבודתו האחרונות, ולא שתיים, כפי שקבע בית הדין האזורי. תביעות העובד להפקדות פנסיוניות ותביעות קיזוז נדחות ברובן. בסופו של דבר, כל צד יישא בשכר הטרחה שלו, והעובד יקבל את כספי הפיקדון והערבות מהיורשים, שכן הם מסתכמים בפחות ממחצית החיוב הכולל לאחר פסק הדין.