עת"מ 1957/05

תקציר

אזרחית פיליפינית נכנסה לישראל באופן חוקי בשנת 2001 באשרת עבודה כדי לעבוד כמטפלת סיעודית ומאז היא עובדת בתחום הסיעוד. הוויזה שלה הוארכה מספר פעמים והייתה אמורה לפוג ב-9 במאי 2006. ביוני 2005, עשרה ימים לאחר שסיימה את עבודתה אצל מעסיקה האחרון, נעצרה העותרת בעת שניסתה למצוא עבודה אחרת בתחום הסיעוד. הרשויות שללו את הוויזה שלה בטענה שהיא כבר לא מועסקת ושוהה במדינה באופן בלתי חוקי. עם זאת, בית הדין מצא כי העותרת לא עברה על חוקים כלשהם וניסתה למצוא מעסיק אחר בתקופה הקצרה שלאחר שעזבה את עבודתה הקודמת. טענת המשיבים כי העותרת לא עמדה בדרישות להעברת מעסיקים משום ששהתה בארץ למעלה מארבע שנים התבססה על טכנית, שכן בעת מעצרה שהתה בארץ ארבע שנים ושלושה ימים בלבד. השופט פסק לטובת העותרת וקבע כי היה על המשיבים לשקול את נסיבותיו הפרטניות של עניינה ולא להסתמך על הליכים סטנדרטיים. בית המשפט הורה על השבת אשרת העבודה של העותרת, על שחרורה המיידי ממעצר ועל תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ על ידי המשיבים.