סע"ש 4189-09-14

תקציר

התובע, נהג אוטובוס קשיש, תבע את מעסיקו לשעבר על פיטורים שלא כדין לאחר שפוטר בגין גניבה מהחברה. התובע טען כי הסיבה האמיתית לפיטוריו הייתה ניסיונו לארגן את עובדי החברה לארגון עובדים, וכי המעסיק בדה ראיות לגניבה כדי להיפטר ממנו לאחר שהתלונן על תנאי העבודה והפר את חוקי העבודה. השופטת בחנה ביסודיות את חומר הראיות ומצאה כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו בדבר מניע בלתי חוקי לפיטוריו. עם זאת, השופט מצא כי החברה לא ערכה שימוע הוגן לתובע ולא הצליחה להוכיח את טענות הגניבה בסטנדרט הנדרש. בעוד שלחברה היה יסוד לחשוד בתובע על סמך הראיות, היא לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי התובע גנב מהם כספים. בנוסף, דנה השופטת בטענות התובע ללשון הרע הנובעות מהתבטאות של עמית ונימוקי החברה לפיטורים המוזכרים במסמכים פנימיים. השופט פסק לטובת התובע ופסק לו 10,000 ש"ח בגין הדיון הלא תקין ו-15,000 ש"ח בגין לשון הרע. השופטת בחנה גם את טענות התובע בדבר תנאי עבודה בלתי חוקיים והפרות של חוקי העבודה, ומצאה כי רובן אינן מוכחות או אינן רלוונטיות, והורתה לחברה לשלם לתובע סך של 26,384 ש"ח פיצויים, כולל פיצויי פיטורים שלא שולמו ופדיון חופשות. בהתחשב בכך שרוב התביעות הכספיות ועילות התביעה של התובע לא צלחו, קבע השופט כי התובע יישא בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 10,000 ₪.