עת"מ 394/10

תקציר

ענייננו בעתירה שהגישו תקשובים - מרכז תקשורת עסקית בע"מ (העותרת) נגד רשות האכיפה והגבייה (המשיבה מס' 1) וביפר תקשורת ישראל בע"מ (המשיבה מס' 2). העותרת ביקשה לפסול את הצעתה הזוכה של האחרונה במכרז שפרסמה המשיבה מס' 1 להקמה ולהפעלה של מרכז שירות ואיסוף. העותר טען כי הצעתה של המשיבה מס' 2 לא עמדה בשני תנאי סף המפורטים במכרז. התנאי הראשון התייחס לניסיון של מנהל המוקד הטלפוני, הדורש ניסיון של שנתיים לפחות בניהול מוקד טלפוני עם 40 עמדות. העותר טען כי בהצעתו של המשיב מס' 2 לא נמסרו הפרטים הנדרשים. התנאי השני חייב את המציע להגיש הצהרה בדבר ניהול ספריו ועמידתו בדרישות החוק לתשלומי עובדים, לרבות אישור רו"ח. העותרת טענה כי המשיבה מס' 2 לא צירפה להצעתה את אישור רו"ח הנדרש. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים ביחס לטענת השיהוי בהגשת העתירה ולא מצא שיהוי סובייקטיבי מצד העותר. העותר פנה שוב ושוב למשיב מס' 1, אשר נענו באופן חלקי בלבד. זאת ועוד, נמסר לעותר על סוגיית אישור רו"ח ימים ספורים בלבד לפני הגשת העתירה. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת השיהוי. לגופו של עניין, עמד בית המשפט על המסגרת הנורמטיבית להתערבות שיפוטית בענייני מכרזים והדגיש את חשיבותם של תנאי הסף בהבטחת התאמתם של מציעים. בית המשפט ציין כי אי עמידה בתנאי סף מהווה בדרך כלל פגם מהותי המוביל לפסילה. באשר לתנאי הסף הראשון, מצא בית המשפט כי פרשנותה של ועדת המכרזים להצעתה של המשיבה מס' 2 כעומדת בתנאי הייתה סבירה ולא ראתה עילה להתערבות. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענות העותר בדבר תנאי הסף השני. התנאי דרש הגשת אישור רו"ח על עמידת המציע בדרישות שכר סוציאלי ושכר מינימום לעובדים, בנוסף לתצהיר. בית המשפט קבע כי תנאי הסף ברורים וחד משמעיים, ואין לוועדה סמכות לשנותם. התצהיר שהגיש המשיב מס' 2, שהתייחס להתחייבות עתידית לעמוד בדרישות, לא היה מספק. בית המשפט הגיע למסקנה כי הוועדה שגתה בכך שוויתרה על תנאי הסף וקיבלה את ההצעה ללא אישור רו"ח הנדרש. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את החלטת הוועדה לקבל את הצעתה של המשיבה מס' 2 והורה על חידוש הליך המכרז. בנוסף, חויב כל משיב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.