ב"ל 4547-08-15

תקציר

תובע תבע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק עבודה מועדף לאחר שסורב. המענק נועד לעודד חיילים שהשתחררו לאחרונה לעבוד במקומות ובסוגים הנחשבים מועדפים, וסובלים ממחסור בכוח אדם, למשך שנתיים לאחר שחרורם משירות חובה. כדי להיות זכאי, העבודה חייבת להיות לא מתאימה, והעובד חייב לעבוד לפחות שישה חודשים מתוך השנתיים שלאחר השחרור בעבודה המועדפת. התובע עבד כטכנאי מל"טים הן במהלך שירותו הצבאי והן בחברת אלביט מערכות בע"מ, וטען כי עבודתו באלביט הייתה עבודה בלתי מקצועית במפעל תעשייתי, מה שאמור להכשיר אותו במענק. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי פרשנותו של התובע לחוק ופסקי דין קודמים הייתה שגויה. מטרת המענק, כאמור בחוק ובפסיקות קודמות, היא לתמרץ חיילים לעבוד במקומות ובעבודות הסובלים ממחסור בכוח אדם. אלביט אינה נופלת לקטגוריה זו, שכן אנשים רבים ישמחו לעבוד בה. זאת ועוד, עבודתו של התובע באלביט אינה יכולה להיחשב כבלתי מקצועית, שכן עבודתו שם הייתה זהה לעבודתו בשירות הצבאי, וזו הייתה הסיבה לקבלתו לעבודה. השכל הישר וניסיון החיים מצביעים על כך שמעמדו הצבאי של התובע כטכנאי כטב"ם סלל את הדרך להעסקתו באלביט, ולא ניתן לראות בתפקיד זה עבודה לא מקצועית. לפיכך, התביעה נדחתה, שכן התובעת לא עמדה בדרישות למענק עבודה מועדף. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.