ה"פ 768/04

תקציר

המבקשים, המייבאים בעלי חיים לגידול ולשחיטה, קיבלו רישיון מהמשיב, משרד החקלאות, לייבא צבי אדום. לאחר שנדחתה בקשתם ליבוא נוסף, עתרו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי להמשך ייבוא הצבי ולקבלת הרישיונות הווטרינריים הנדרשים לייבוא, העברה ושחיטה. על בית המשפט להכריע במחלוקות הצדדים בנוגע לסמכות והאם יש להעניק סעד למבקשים. המשיב טוען כי בית המשפט נעדר סמכות, שכן הנושא נדון בימים אלה בבית המשפט העליון. עם זאת, השופט קובע כי המקרה הנוכחי יכול להתנהל מכיוון שהוא כרוך בפרשנות של חוקים המסדירים יבוא ושחיטה של חיות בר ומהווה סמכות מקבילה לבית המשפט העליון. המחלוקת העיקרית היא האם המבקשים יכולים לקבל רישיון שחיטה לאיילים אדומים, שהם מוגנים ולא מוכרזים כחיות בר מתורבת. השופט בוחן את תפקידי השירותים הווטרינריים ורשות הטבע והגנים בהנפקת היתרי יבוא ושחיטה ומגיע למסקנה כי משרד החקלאות מחזיק בסמכות. השופט מוצא כי המשיב שגה בפרשנות החוק בעניין השחיטה ואין לחזור על טעות זו. עד שהצבי האדום יוכרז כחיית בר מתורבת, הוא יישאר מוגן ולא ניתן לשחוט אותו. לפיכך, בית המשפט מצהיר כי המבקשים רשאים לייבא צבאים אם הם עומדים בתנאים הנדרשים אך דוחה את בקשתם לרישיון שחיטה. המבקשים מקבלים סעד מפוצל, כלומר הם יכולים לייבא אך אינם יכולים לשחוט את הצבי. כל צד אחראי להוצאותיו.