עמ"ה 1171/05

תקציר

פסק הדין מתמקד בשתי בקשות השלובות זו בזו בנוגע לסכומי המס שנוכו משכרו של המערער והוחזקו בידי המשיב. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי המערער, מבקשת השבת סכומי המס שבמחלוקת, אשר לטענת המערער נוכו שלא כדין מאחר שהיה תושב חוץ בשנות המס הרלוונטיות. הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי המשיב, מבקשת לצרף את סכומי המס האמורים להבטחת חוב המס בהתאם לצווים בערעור. השופט פותח בהתייחסות לבקשת המערער לפיצוי. הם קובעים כי המערערת זכאית להחזר המס שבמחלוקת לפי סעיף 159א לפקודת מס הכנסה, המאפשר החזר תשלומי מס מופרזים לאחר דיווח. השופטת מציינת כי בעוד שדוחות המערער הוגשו באיחור ולא כללו את כל הכנסותיו, מצווי השומה של המשיב משתמע כי הם נחשבו לדוחות לפי סעיף 131, מה שהופך את המערער לזכאי להחזר לפי סעיף 159א. יתר על כן, השופטת מדגישה כי חסימת ההחזר מטעמים פרוצדורליים אינה צודקת, מה גם שהמידע שמסר המערער הספיק למשיב לצורך קביעת השומות. באשר לבקשת העיקול של המשיב, דוחה השופט את הבקשה. לטענתם, דרישת המערער להשבת כספי המיסים שבמחלוקת הייתה ידועה למשיב מלכתחילה ואין לפרש אותה כניסיון לסכל את גביית המס. בנוסף, מדגישה השופטת את זכות הקניין של המערערת ואת העיקרון לפיו אין לשלם מס שנוי במחלוקת. מאחר שקיימת מחלוקת לגיטימית בדבר חבות המס של המערערת ולא קיים חשש ממשי לסיכול הגבייה, קובע השופט כי אמצעי העיקול הדרקוני לפי סעיף 194 אינו מוצדק. משכך, נעתר השופט לבקשת המערערת להחזר סכומי המס שבמחלוקת ודוחה את בקשת המשיב לעיקול. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש את חשיבות כיבוד זכויות הנישומים והימנעות ממצבים של כפל מס בעת בירור חבות המס.