עת"מ 51681-07-24

תקציר

העותר, שהוא בעל הקרקע, נמצא אשם בכך שהחל והמשיך לבנות בשטחו שלא כדין. טענות העותר מדוע אין לבצע את צו ההריסה לא התקבלו על ידי בית המשפט. השופט קבע כי חוסר הניקיון והצדק של העותרת בא לידי ביטוי הן בתחילתן והן בהמשכן של עבודות הבנייה הבלתי מורשות. העותרת המשיכה לבנות גם לאחר שנודע לה על צו הפסקת העבודה, בניסיון ליצור עובדה מוגמרת. השופט התייחס למקרים קודמים המחזקים את דחיית העתירה, תוך הדגשת תופעת הבנייה הבלתי חוקית והשלכותיה השליליות. בית המשפט הכיר בסמכותם של המשיבים להורות על הריסה כדי לשמור על שלטון החוק ולהגן על ערכי הטבע, הבטיחות ואינטרסים חשובים אחרים. כמו כן נשקל התיקון האחרון לחוק התכנון הירדני, המחזק את סמכויות ההריסה. השופט דחה את טענות העותר בדבר בטלותו של צו ההריסה בשל חוסר ידיעה וההשקעות הכספיות בבנייה, והדגיש כי בנייה ללא היתר טומנת בחובה סיכונים אינהרנטיים. בית המשפט הורה לדחות את העתירה וקבע כי על העותרת לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 3,000 ₪, בהיעדר שני הצדדים.