סע"ש 51342-07-19

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת במשך שתי תקופות, תבעה גמול בגין עבודה בשעות נוספות, משכורת 13, גמול הלנה ופיצויים לדוגמה בגין אי הנפקת תלושי שכר תקינים ואי הודעה על שינויים בעובדים. הנתבעת טענה כי התובע קיבל בהסכמתו גמול שעות נוספות גלובלי, אינו זכאי למשכורת 13 וכי כל ההודעות התנהלו כראוי. בית הדין פסק לטובת התובע. נקבע כי הסכמת התובעת לגמול שעות נוספות גלובלי לא הייתה ברורה או מושכלת, והנתבעת לא פיקחה על שעות העבודה של התובעת. לפיכך, תשלום השעות הנוספות היה פיקטיבי ושכרו הקובע של התובעת נקבע על 7,200 ₪ לחודש. על הנתבעת לשלם לתובע סך של 106,076 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, המחושבות לפי תעריף שעתי של 35 ₪, על בסיס ממוצע מוערך של 260 שעות בחודש. עוד קבע בית הדין כי יש לראות את תקופות העסקתו של התובע רצופות, וככזה הוא זכאי למשכורת 13 בסך 18,000 ₪ בהתאם לשכרו הסופי. הנתבעת חויבה לשלם פיצויים לדוגמה בסך 30,000 ₪ בגין אי המצאת תלושי שכר תקפים, ו-5,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד על שינויים, שכן ההודעה הראשונית לא שיקפה את תנאי העבודה בפועל. כמו כן, חויב הנתבע לשלם להלנה פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין משכורת 13, הפרשי הצמדה וריבית בגין שעות נוספות, מתחילת תקופת ההעסקה השנייה. כמו כן נפסקו לתובע 18,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.