ע"א 2720/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לטובת המשיב, אשר הורה למערערת לשלם 63,105 ש"ח (בניכוי 10,616 ש"ח - סכום פסק דין חלקי) בגין שירותי פרסום שניתנו. המקרה נסוב סביב פרשנותו של הסכם פרסום בין הצדדים לשנת 2004, ובפרט משמעותה של תוספת בכתב יד לפיה המערערת תקבל בונוסים מסוימים "כפי שהיה נהוג בשנים קודמות". המערערת טענה כי קיים הסכם מסגרת המקנה לה זכות לפרסם עד 1,200 אינץ' בשנה על בסיס מקום פנוי ללא כל תשלום נוסף, דבר שהמשיבה הכחישה. בית משפט קמא דחה את גרסת המערערים וקבע כי הם לא הוכיחו קיומו של הסכם מסגרת כזה. המערערת, אשר הפרה את התחייבויותיה לתשלום על פי ההסכם משנת 2004, לא הצליחה לשכנע את בית המשפט אחרת. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ובהערכת מהימנותו, ועל כן פרשנות ההסכם, הנגזרת מהראיות ומעדויות העדים, עמדה לטובת המשיב.